פודקאסט על המשמעות | תמיר דורטל

"על הכותרות" עם אודליה קדמי בכיכר ציון התחלנו

יצא לכם לחשוב למה כמעט כל המפלגות מתעסקות רק בנושא גיוס החרדים? מה אין עוד נושאים חשובים? אנחנו רואים את יועז הנדל עם "בית ציוני", את ארדן ואדלשטיין עם מפלגת "האחדות" (מזכיר לכם משהו?), ושורה של פוליטיקאים אחרים שפשוט רוכבים על אותו הגל. שיורם כהן מדבר על מודל ריאלי של 30 אחוז פטור כולם עוסקים רק בזה. אבל אם תעשו זום-אאוט ותסתכלו על התמונה הגדולה, תבינו שיש מי שיושב עכשיו בצד, אוכל פופקורן ופשוט מוחא כפיים. זה בדיוק התסריט שהם תכננו, והוא משרת אותם בצורה מושלמת. במקום שהשיח הפוליטי יתמקד בשאלות אמיתיות – במערכת חינוך ממשלתית שקורסת, ביוקר מחיה שחונק את הציבור, בשלטון הפקידים ובצורך הדחוף לנקות אורוות במערכת הביטחון – אנחנו נשאבים לחור שחור של כותרות. ההתמקדות בנושא הגיוס בשיח של סיסמאות ריקות והמיקוד האובססיבי בנושא היא הטריז במחנה הימין שעליו דיברתי כבר מזמן. שיהיה ברור, הציבור החרדי חייב להיכנס מתחת לאלונקה, ודיברתי גם על זה לא מעט. אבל הדרך לעשות את זה היא דרך תמריצים עצירת הכספים לחרדים ולכל שאר הנתמכים המדומיינים. מה שהקמפיינים האלה מציעים, לעומת זאת, זה לא פתרון אמיתי וריאלי, אלא הבטחות על הקרח ורטוריקה עם ניחוח פאשיסטי של כפייה מלמעלה. אף אחד מהם לא באמת יעמיד שוטרים ברחובות בני ברק ביום שאחרי הבחירות ויגייס את כולם כולל כולם, אם יגייסו אפילו 10% זה יהיה מעל ומעבר, שלא לדבר על 70% של יורם כהן. ההתמקדות האובססיבית הזו מאפשרת למערכת לברוח מטיפול בשורש הבעיות שלנו. הגיע הזמן להפסיק לבלוע את הפיתיון התקשורתי הזה, ולהתחיל לדרוש מהאנשים שמבקשים את הקול שלנו תוכניות עבודה אמיתיות וגם ישימות, ולא רק סיסמאות קמפיין שנועדו ללטף את האוזן.

זה למה מערכת החינוך שלנו כושלת כי רוב ההורים לא מבינים את הסיטואציה הבלתי אפשרית בה נמצאים המורים ולא נותנים גיבוי מלא

בשני לספטמבר עולים להתקפה ומתחילים לשנות מציאות! גם משה פייגלין יהיה שם, ואתם? לתמיכה ורישום לכנס https://www.peach-in.com/cmp/j4l1xeyiq?ref=ffJN2che

חברים, אני בהלם מוחלט מפטירתה הפתאומית בדמי ימיה של ריקי פייבלזון שהייתה פה אצלנו בפודקאסט, הערב מהתקף אסתמה חריף, זו הזדמנות טובה להזכיר ממילותיה הטובות והיפות. ריקי נתנה פה שיחה מרתקת ביחד עם אבא שלה, הרב אליהו בה הציגה גישה חרדית מרעננת שמלאה ביראת שמיים, אבל מצד שני היא לא מפחדת לשאול שאלות. המעט שאני יכול לעשות בשיחה עכשיו זה לשים את הפרק שלה שוב, שנזכור ונשמע אותה, ושנזכה שהדברים שלה עצמה יהיו לעילוי נשמתה https://www.youtube.com/watch?v=SP9ideTr2Qo

בשבוע הבא נראה ככל הנראה את הפריימריז האחרונים בליכוד כמו שאנחנו מכירים אותם. כשחצי מהמקומות הריאליים ברשימה מובטחים מראש באמצעות שריונים של ראש הממשלה זו תחילת הסוף של הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית שבליכוד התגאו בה כל השנים. הליכוד נמצא היום בעיצומו של בירור, מאבק שליטה בין שני כוחות: העסקנים מול האידיאולוגים. במשך שנים, המגמה היא שהאידיאולוגים מתחזקים על חשבון העסקונה הותיקה. קמו קבוצות מתפקדים שהבינו את המשחק והחליטו להילחם בשיטת ה"ג'ובים" הישנה ובנטייה של העסקנים לקדם רק את מי שמשרת אותם. למשל חיים כץ: לפני עשור הוא היה מקבל את מבוקשו ברשימה במצמוץ. היום הוא נאלץ לעשות שמיניות באוויר רק כדי לשמור על האינטרסים. לשיטת הפריימריז יש בעיה מובנית: היא פשוט לא מאפשרת ליצור רשימה שיודעת לקדם מדיניות מסודרת. השיטה הזו תמיד מייצרת חברי כנסת עצמאיים מדי בפוליטיקה שלנו שדורשת משמעת ברזל. פעם זה דן אילוז שמאתגר את המשמעת הקואליציונית, ופעם זה ששון גואטה שמייקר לנו את הביצים. כתוצאה מזה, הליכוד מסתבך פעם אחר פעם ולא מצליח לממש את מה שהוא מתיימר להיות. כאן נכנסת לתמונה תגובת הנגד. כשהאידיאולוגים מתחזקים ומנסים לבחור אנשים שבאמת מתאימים לתפיסת העולם שלהם, הממסד העסקני מרגיש סכנה ומשנה את כללי המשחק. הזינוק במספר השריונים שמוביל נתניהו הוא לא התאמה עניינית או לגיטימית של הרשימה לצרכי השעה, זו פעולה שנועדה לדחוק את האידיאולוגים החוצה ולנטרל את כוחם. בסוף, יש פה טרייד-אוף פוליטי. מצד אחד, רשימה דמוקרטית שמייצרת כאבי ראש פנימיים וחוסר משמעת. מצד שני, מודל הרשימות של גנץ, בנט או אייזנקוט – אנשים שנבחרו בפינצטה על ידי מנהיג יחיד, בלי שום יומרה דמוקרטית, אבל עם שליטה מלאה. נתניהו הסתכל על המשוואה הזו שבין דמוקרטיה פנימית לבין משמעת והצלחה קואליציונית, והחליט לתעדף את השנייה בתקווה לשמר את כוחו בכיסא ראש הממשלה. קרדיט לחברי עו"ד זיו מאור על הרעיון.

אני מת על הסגנון האצילי של עינב צנגאוקר במשכן הכנסת לא לחינם היא קיבלה ד"ר לשם כבוד

כולנו מתוסכלים מהיום שלאחר הבחירות: הלכנו לקלפי, שמנו את הפתק הנכון, אבל בבוקר שאחרי מגלים שהלוביסטים וקבוצות לחץ משפיעות על קבלת ההחלטות בכנסת יותר מהעם. הרעיונות שאנחנו מאמינים בהם נשארים על הנייר, והמציאות נקבעת בחדרים סגורים על ידי מי שלא בחרנו. הגיע הזמן לשנות את המשוואה. ב-2 לספטמבר (כ' באלול) ערוץ "על המשמעות" עולה להתקפה ומשיק את מערך האקטיביזם שלנו, "כח התערבות". ניפגש ביקב שילה לדבר עם חברי כנסת, אנשי תקשורת ונציגי ארגונים על איך אנחנו הולכים לקדם שוק חופשי, משילות וערכים מנצחים בצה"ל. הצטרפו אלינו וקחו חלק במהפכה, ויש סיכוי שאפילו תפסיקו להיות מתוסכלים וממורמרים. https://www.peach-in.com/cmp/j4l1xeyiq

דיבייט רחוב עם הקהל בירושלים חוזר! *מתי?* יום חמישי הקרוב 13.8 בשעה 14:00 *איפה?* כיכר ציון, ירושלים *אורחת מיוחדת?* עו"ד אודליה קדמי *מה בתפריט?* מדיניות, אקטואליה, בחירות, מערך האקטיביזם ושאר ירקות. יהיה חם אש! מי שמעוניין לבוא ולעזור לנו נשמח מאוד. שלחו הודעה ל0553009179

אחרי פרק עם ד"ר יהודה יפרח, בין הבודדים שמטרילים את המחנה יותר ממני. עכשיו ב"על המשמעות פלוס". לתמיכה והצטרפות לתכנית המנויים לחצו

׳כח התערבות׳ מבית ׳על המשמעות׳ הוא לובי ציוני-לאומי שהוקם בשבילך — ומכוח התמיכה שלך בלבד. אין לנו כיסים עמוקים ואין לנו כסף של ממשלות זרות. *יש לנו אותך.* אנחנו כאן כדי לקדם את האינטרסים שלך בכנסת, לדאוג שהפתק שהצבעת בו באמת יעבוד — ושהנציג שלך לא יבגוד בערכים שבשמם נבחר. כנס ללינק ותיקח אחריות על הגורל שלך: https://www.peach-in.com/cmp/j4l1xeyiq?ref=ffJN2che

הליהוק של סגלוביץ' ברע"ם הוא לא תחילתו של דו קיום בין ביטחוניסט לחמאס. מרגש כפי שינסו למכור לכם, זו פשוט פוליטיקת תמריצים מחושבת. מנסור עבאס לא גילה פתאום את הציונות, וסגלוביץ' מנסה לרכוש לעצמו כרטיס חזרה לכנסת אחרי שהאיחוד בין נפתי בנט ליאיר לפיד דוחק עוד ועוד ח"כים מכהנים ממקום ריאלי. כדאי להסתכל על המהלך הזה ולקרוא לו בשמו : הלבנה פוליטית שפועלת בדיוק לפי עקרון ה'תקייה' באסלאם – הסתרת הכוונות והאמונות האמיתיות כלפי חוץ, כדי להבטיח הישרדות ולקדם מטרה אסטרטגית ארוכת טווח. מבחינת רע"ם והתנועה האסלאמית, צה"ל היה ונשאר צבא כיבוש. אבל עבאס מבין פוליטיקה, והוא מבין שכדי לקבל לגיטימציה ברחוב היהודי ולהפוך שוב ללשון מאזניים, הוא חייב 'שכפ"ץ ביטחוני'. הוא משתמש בעברו המשטרתי של סגלוביץ' כמוצר שיווקי כדי להרדים את הציבור היהודי. זה עובד כל כך טוב, עד שאפילו אנשים רציונליים במרכז-שמאל (כמו פרופ' דני אורבך, שהעלה את האפשרות לראות בהם שובר שוויון) מתחילים לבלוע את הפיתיון ולראות ברע"ם שותף לגיטימי. זו לא "השתלבות אזרחית", אלא בסך הכל מניפולציה אלקטורלית. עבאס עצמו הציב תנאי מפורש: ההצטרפות הזו תצא לפועל רק אם היא "תשרת את יעדיה של רע"ם... והשתלבות בממשלה עתידית". אם צריך להציב ניצב ישראלי בדימוס בחלון הראווה כדי לגנוב קולות ולהשיג את המפתחות לתקציב המדינה – הם יעשו את זה בשמחה. ה"ממלכתיות" כאן היא בסך הכל אסטרטגיית מיתוג. הציבור שיזכור את זה בקלפי ויסרב לקנות את האשליה הזו, יחסוך לעצמו התפכחות מסוכנת מאוד ביום שאחרי.

מי מייצג אתכם בכנסת? מי שיושב בוועדות מייצג את כולם — חוץ ממך: 🔻 המחבלים עם דם על הידיים 🔻 האינטרסים הזרים 🔻 בעלי הכוח 🔻הפקידות כוח ההתערבות - לובי ציוני-לאומי מבית ׳על המשמעות׳ הוקם בשביל דבר אחד: להזכיר להם עבור מי הם באמת עובדים. הם רגילים שאתה צופה מהצד ומתלונן בבית. הגיע הזמן שיתחילו להזיע בשבילך. בוא להיות שותף לייצוג שלך בכנסת https://pe4ch.com/ref/K9yzffJN2che

הפרק עם ישי גבירצמן היה תענוג. זמין עכשיו בעל המשמעות פלוס https://www.peach-in.com/cmp/j4l102oyl?ref=d8Us2che&lang=he

המניע להתנתקות - "הפרת האיזון העדין בין החברה המתנחלית לחברה הישראלית" "לאמיתו של דבר, איש לא רצה להתנתק מהם (המתנחלים), אלא רק ללמדם שיעור בצניעות ואולי גם בדמוקרטיה. " המאמר המלא בגרסה קריאה ונוחה להפצה

"רינה, את לוקחת אותי לפרוצדורה?!" א.כבל מקובל לחשוב שנעם סולברג הוא סמל השמרנות בעליון. הגוורדיה השלטת סימנה אותו כ"בעייתי" ונלחמה במינוי שלו בשיניים. בפועל, סולברג הוא זה שהמציא את אחת העילות המסוכנות ביותר להתערבות של בג"ץ בעבודת הכנסת – "פגם פרוצדורלי בהליך החקיקה". זה קרה לראשונה בבג"ץ מס דירה שלישית של כחלון. עד לאותו רגע, בג"ץ התערב בחקיקה רק בטענות של מהות (האם חוק רגיל סותר חוק יסוד). סולברג ושאר השופטים בהרכב פתחו פתח חדש לחלוטין ופסלו חוק אך ורק בגלל פגמים בהליך שקרו מאחורי הקלעים. וכמו שאנחנו יודעים, תקדים משפטי חריג שמונח על השולחן במערכה הראשונה, יירה במערכה השלישית. הפתח האמורפי שסולברג פתח הוא כל מה שבג"ץ היה צריך. מיד הגיע "השמרן השני" מבית מדרשה של איילת שקד, אלכס שטיין, והרחיב את העילה הזו גם לפסילת החלטות של ועדות הכנסת, כמו שראינו בשבוע שעבר עם עיכוב החקיקה בדן יחיד והיום. מי מרוויח מההמצאה הזו? קודם כל, עמותות העותרים שמקבלות עוד נשק לשתק כל ממשלה שלא באה להן בטוב. אבל חמור מכך – ההמצאה הזו העצימה את היועצים המשפטיים של הכנסת. ממומחים שתפקידם לייעץ ולסייע מול הרצון הפוליטי, הפכו ביום אחד לשומרי סף עם כוח עצום. עכשיו מספיק שהם יצביעו על "פגם בפרוצדורה", כדי להטיל פחד על נבחרי הציבור באיום של פסילה. הסכנה הזו מזנקת פי כמה בתקופת ממשלת מעבר. במקום שהממשלה הנבחרת תמשיך לנהל את המדינה עד להשבעת הממשלה הבאה מתוך עיקרון שאין ואקום שלטוני, בג"ץ קופץ למלא את החלל. תמיד יש כוח במערכת, השאלה היא רק מי מחזיק בו. ההתערבות בעבודת הכנסת והריבון הפכה לקלה ויומיומית מדי, והלקח הוא שאי אפשר לסמוך רק על זהות השופטים. הפתרון האמיתי עובר בשינוי השיטה: חקיקה שתקבע שכל התערבות של בית המשפט בעבודת הכנסת תחייב רוב מיוחס במושב מלא של כל 15 שופטי העליון. רק ככה נוכל להבטיח שהתערבויות גסות בעבודת המחוקק לא יקרו בהינף קולמוס של שופט אחד.