ערוץ ברסלב "לב הנחל"
Статистикаעדכונים בענייני ברסלב ואומן בלבד ‼️ למעוניינים בקבוצה שניתן להגיב לשתף דברים לחצו כאן: https://t.me/+DM6xTXX77ktlZTU0
- Последний пост
- 14 авг.
- Последнее чтение
- 15 авг.
- Постов за неделю
- 17
- Всего постов
- 21
- Тип
- открытый
- Язык
- he
- Категория
- Новости и СМИ (по похожим)
- В каталоге с
- 14 авг.
- 1/24сутки в ленте
- 76
- 1/48двое суток
- 87
- 1/72трое суток
- 93
Оценка по просмотрам недавних постов: пост набирает почти всё за первые сутки.
Посты
הילולת הצדיקים היום זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן הדליקו נר לעילוי נשמתם ובזכותם שנינצל מכל המרעין בישין ונזכה לכל הישועות ‼️
הילולת הצדיקים היום זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן הדליקו נר לעילוי נשמתם ובזכותם שנינצל מכל המרעין בישין ונזכה לכל הישועות ‼️
*📜 התפילה לב הנחל *התפילה היומית מהספר "ליקוטי תפילות" שחיבר רבי נתן מברסלב זצ"ל* *רבי נתן אמר שיש אנשים שנמצאים בגן עדן בזכות התפילות שלו* ועכשיו אחרי שירדו התפילות בעולם עתידין לתת דין וחשבון על יום שעובר בלי להגיד ליקוטי תפילות. אז יש לנו הזדמנות כל יום לומר קצת.. בואו ונתחזק*
*בס"ד* *חיזוק יומי - ל' אב* *תעודת ביטוח 📃 לעוד שנה* רבי לוי יצחק מברדיטשוב, הידוע בחסידות כ"סנגורם של ישראל", היה מפורסם בכך שעיניו תמיד חיפשו ומצאו את הטוב בכל יהודי, גם ברחוקים ביותר. באחד מימי חודש אלול, הלך הרבי ברחוב העיירה יחד עם תלמידיו. באותם ימים, האווירה באיזור הייתה של קדושה וחרדה לקראת ימי הדין. לפתע, ראו התלמידים מחזה שהכעיס אותם מאוד - יהודי עמד ברחוב, כשהוא לבוש בטלית ותפילין בעיצומן של תפילות אלול, ובו-זמנית הוא שימן בנפט את גלגלי עגלת העץ שלו, וידיו היו מלוכלכות ומלאות גריז. לחש אחד התלמידים בצער לרב: "איך האדם הזה מבזה את התפילה! אפילו כשהוא מדבר עם מלך מלכי המלכים, הראש שלו נמצא בתוך הבוץ והעגלה שלו". נעמד רבי לוי יצחק, הביט ביהודי בעיניים מלאות דמעות של התרגשות, נשא את עיניו לשמיים ואמר: "ריבונו של עולם! הבט נא משמיים וראה כמה נפלאים הם בניך. אפילו בשעה שהם עוסקים במלאכה גסה ומלכלכים את ידיהם בשמן ובבוץ, אפילו אז הלב שלהם קשור אליך, והם אינם מסיחים את דעתם מן התפילה ומן התפילין!" חודש אלול כבר כאן, חודש בו הקב"ה קרוב אלינו, ונמצא איתנו במקומות הפשוטים והיומיומיים שלנו. הוא מסתכל על הדברים הקטנים שאנו מתאמצים בהם, ועל הפחות טובים הוא מסתיר עיניו ונותן לנו זמן גם בהם להשתפר. גם אתה, בחודש הזה, תנסה להיות כמו בורא עולם, אל תחפש לראות את המושלם בכל אדם, אלא תזהה את הנקודות הקטנות והטובות הנמצאות בו, אותן תעצים, עליהן תן מבט. כפי שאתה תביט בעין טובה על זולתך, כך יביטו עליך מן השמיים, במידת הרחמים, החמלה וההבנה שאתה רק אדם ולא מלאך. אם בחודש הזה תקבל על עצמך לשפר את ראייתך על האחרים, תרכיב משקפיים ורודים יותר, לבטח תגיע ליום הדין עם תעודת ביטוח לעוד שנה. כי מי שמסתכל על בניו של המלך בטוב, המלך בעצמו יסתכל עליו בטוב וישפיע עליו שפע של טוב... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא) *יום טוב, חודש טוב ומבורך, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח* *לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!*
без подписи
הילולת הצדיקים היום זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן הדליקו נר לעילוי נשמתם ובזכותם שנינצל מכל המרעין בישין ונזכה לכל הישועות ‼️
*📜 התפילה לב הנחל *התפילה היומית מהספר "ליקוטי תפילות" שחיבר רבי נתן מברסלב זצ"ל* *רבי נתן אמר שיש אנשים שנמצאים בגן עדן בזכות התפילות שלו* ועכשיו אחרי שירדו התפילות בעולם עתידין לתת דין וחשבון על יום שעובר בלי להגיד ליקוטי תפילות. אז יש לנו הזדמנות כל יום לומר קצת.. בואו ונתחזק*
*בס"ד* *חיזוק יומי - כט' אב* *איך באמת נוכל לנצל את הזמן החולף❓* ליד בתי הכנסת הספרדיים העתיקים, גר שען קשיש בשם רבי מנדל. יום אחד הגיע לחנותו נכדו איתן, תלמיד ישיבת מיר, כשהוא מותש ומתוסכל. "סבא", אמר איתן, "הלימודים תובעניים והזמן בורח לי מבין האצבעות. אני מרגיש שאני לא מספיק כלום ומבזבז את החיים". רבי מנדל הקשיב, פתח כספת והוציא שעון כיס עתיק מעוטר בחריטה של חומות ירושלים. השעון היה דומם. "השעון הזה עובר אצלנו דורות", אמר הסבא. "אני נותן לך אותו בתנאי אחד: לפני שאתקן אותו, קח אותו לשלושה מקומות בעיר, ועצור בכל מקום לחשוב". איתן הסכים ויצא לדרך התחנה הראשונה, הכותל המערבי. איתן הביט באבנים שעומדות כבר אלפיים שנה. הוא הבין שחיי אדם הם כהרף עין לעומתן, אך כל תפילה קטנה מולן מקבלת ערך של נצח. הבזבוז האמיתי אינו חוסר זמן, אלא חוסר משמעות בזמן שיש לנו. התחנה השנייה, קבר רחל אמנו. מול המצבה העתיקה חשב איתן על רחל אמנו הדואגת לבניה. הוא הבין שהזמן שלנו הוא פיקדון שנועד לבניית הדורות הבאים. כשמנצלים את הזמן לטובת הזולת, הזמן הופך לקדוש. התחנה השלישית, טיילת ארמון הנציב. איתן השקיף על ירושלים כולה, המשלבת עבר מפואר והווה תוסס. הוא הבין שהזמן אינו אויב שצריך "לנצח" במרוץ, אלא דף חלק שאפשר לצבוע במעשים טובים. איתן חזר אל החנות של סבו. "נו", שאל סבא, "מה למדת מהשעון המקולקל?" "למדתי שהסוד הוא לא כמה שעות יש לנו ביום, אלא כמה חיים ומשמעות אנחנו מכניסים לתוכן", השיב איתן. רבי מנדל חייך, סובב בורג קטן בגב השעון, ומיד נשמע תקתוק קצבי. "עכשיו השעון מוכן", אמר הסבא. "התקתוק שלו אינו תזכורת לכך שהזמן אוזל, אלא עדות לכך שכל שנייה היא מתנה חדשה שקיבלת". כל אחד מאיתנו מקבל 24 שעות ביממה, אך חווה אותן בצורה שונה מחברו. ניצול חווית הזמן משתנה לחלוטין בהתאם לקשב שלנו לכל דקה ודקה. אנו חיים בעידן של ריצה בלתי פוסקת אחרי המטלות שלנו, שאף שנמחקו מהיומן שלנו, הן ישובו למחרת בתחפושת אחרת. ריצה ללא כיוון היא רק בזבוז אנרגיה מהיר יותר, עלינו לעיתים ללמוד לעצור. רגע אחד של נוכחות מלאה, הקשבה אמיתית לילד, לאישה, לבעל, ריכוז מוחלט בלימוד, או תפילה בכוונה, שווה יותר מימים שלמים של עשייה רק כדי לעשות. זהו ההבדל בין "להעביר את הזמן" לבין "להחיות את הזמן". מעשים רוחניים ומעשי חסד מנתקים את האדם מהמגבלה של הזמן החולף. כשאדם עושה פעולה בעלת ערך, הפעולה הזו לא "מתה" כשהשנייה עוברת, היא נחקקת בנצח של האדם, ובנצח של העם היהודי. הזמן, כשמו כן הוא, הוא זמני, אך הוא הדרך היחידה שבה אנו יכולים להשפיע על המציאות. ניצול זמן נכון הוא מתנה אלוקית שתחזור אלינו בעתיד. לעיתים צריך לעצור ולשאול: "האם מה שאני עושה עכשיו מקרב אותי אל המטרות האמיתיות שלי?" תזכור! הזמן הוא החלק היקר ביותר של החיים, והמבזבז אותו מבזבז את נפשו... כמו שסיכם זאת רבי שמעון פראנקפורט: "האדם דואג על איבוד דמיו - כספו, ואינו דואג על איבוד ימיו. דמיו אינם עוזרים, וימיו אינם חוזרים..." ("חיזוק יומי" - רונן קרתא) *יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח* *לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!*
без подписи
הילולת הצדיקים היום זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן הדליקו נר לעילוי נשמתם ובזכותם שנינצל מכל המרעין בישין ונזכה לכל הישועות ‼️
*📜 התפילה לב הנחל *התפילה היומית מהספר "ליקוטי תפילות" שחיבר רבי נתן מברסלב זצ"ל* *רבי נתן אמר שיש אנשים שנמצאים בגן עדן בזכות התפילות שלו* ועכשיו אחרי שירדו התפילות בעולם עתידין לתת דין וחשבון על יום שעובר בלי להגיד ליקוטי תפילות. אז יש לנו הזדמנות כל יום לומר קצת.. בואו ונתחזק*
*בס"ד* *חיזוק יומי - כח' אב* *מתוקה היא השמחה הבאה לאחר עמידה בניסיון* בעיירה קטנה בגליל, חי תלמיד חכם בשם רבי חנינא. הוא התפרנס בדוחק רב ממכירת עצים להסקה, אותם היה מוליך על גבו מן היער אל השוק, ופיו מעולם לא פסק מלהודות לבורא. חורף אחד היה קשה במיוחד. גשמים הציפו את הדרכים, והיערות הפכו לביצות טובעניות. במשך שבועיים שלמים לא הצליח רבי חנינא לכרות עץ אחד. בביתו לא נותרה אפילו פרוסת לחם אחת עבור ששת ילדיו הרעבים, ואשתו ישבה בפינת החדר ודמעותיה זולגות על פניה. באותו בוקר קפוא, יצא רבי חנינא אל השוק הריק בתקווה למצוא עבודה מזדמנת. לפתע, הבחין בארנק עור שמן מונח על הקרקע. הוא הרים אותו ופתח אותו בידיים רועדות. בפנים נצצו עשרות מטבעות זהב, סכום עצום שיכול היה לכלכל את משפחתו במשך שנים רבות ולגאול אותו מן העוני לנצח. ליבו של רבי חנינא פעם בחוזקה. "הנה הישועה!" לחש לעצמו. אך מיד נזכר בהלכה: אסור לאדם לקחת אבדה מבלי לנסות להשיבה לבעליה. הדחף להציל את משפחתו מן הרעב התנגש בעוצמה עם מחויבותו לאמת וליושר, זה היה ניסיון גדול. רבי חנינא עצם את עיניו, נשם עמוק ואמר בליבו: "ריבונו של עולם, הלחם והזהב שלך הם. איני רוצה להאכיל את ילדיי בממון שאינו שלי". הוא פנה אל בית הכנסת המקומי ותלה שלט קטן: "נמצאה אבדה יקרת ערך בשוק". כעבור מספר שעות הגיע לבית הכנסת סוחר עשיר ומיואש, שביקר בעיירה לצורכי מסחר. הוא תיאר במדויק את סימני הארנק ואת מניין מטבעות הזהב. רבי חנינא הושיט לו את הארנק ללא היסוס. הסוחר, שהיה מוכן כבר להשלים עם אובדן כל הונו, פרץ בבכי של התרגשות. הוא הביט בבגדיו הקרועים של רבי חנינא ובפניו החוורות מרעב, והבין מיד בפני איזה ניסיון עצום עמד האיש הזה. הסוחר פתח את הארנק, שלף מחצית ממטבעות הזהב והושיט אותם לרבי חנינא. "זהו אינו חסד," אמר הסוחר, "זהו שכר היושר שלך. בזכות העמידה שלך בניסיון, הצלת את כל עולמי". רבי חנינא סירב לקבל שכר על קיום המצווה, אך הסוחר התעקש להפוך אותו לשותף מלא בעסקיו, והבטיח לו קצבה חודשית מכובדת שחילצה את משפחתו מן העוני לתמיד. רבי חנינא לא רק זכה לשפע גשמי, אלא שמו הלך לפניו בכל האזור כאיש מופת וקדוש, ורבים נהרו אליו לקבלת ברכה ועצה. כולנו עוברים נסיונות בכל יום, קטנים וגדולים, קשים ובלתי ניתנים לעצירה. יש לנו לזכור שהניסיונות הן הזדמנות להרחבת הכלי הרוחני והנפשי שלנו. כאשר אדם נמצא בתוך הניסיון, בין אם זה ניסיון של פרנסה, של כעס, של יושר ועוד, המציאות נראית חשוכה והקושי הוא גדול. נדמה כי הדרך הקלה היא לוותר על העקרונות, ליפול בניסיון ולקוות להמשך טוב יותר... אך אדם שעומד בניסיון אחד קטן, מתגבר על יצריו, על רצונותיו, זוכה לא רק לשכר רוחני וגשמי, אלא זוכה לעוצמות של אמונה, לשליטה עצמית שלא ידע שקיימות בו, ולעלייה רוחנית שלא היה יכול להגיע אליה אלמלא הניסיון... "הניסיון אינו בא להפיל את האדם, אלא להרימו ולהראות לו את כוחותיו הנסתרים" (נתיבות שלום) "מתוקה היא השמחה הבאה לאחר עמידה בניסיון, משמחת כל תענוגי העולמות" (חובות הלבבות) בכל פעם שאתה בוחר בטוב למרות הקושי אתה מתעלה למקום אחר, גבוה יותר ממה שהיית בו לפני מספר רגעים... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא) *יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח* *לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!*
без подписи
הילולת הצדיקים היום זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן הדליקו נר לעילוי נשמתם ובזכותם שנינצל מכל המרעין בישין ונזכה לכל הישועות ‼️
*📜 התפילה לב הנחל *התפילה היומית מהספר "ליקוטי תפילות" שחיבר רבי נתן מברסלב זצ"ל* *רבי נתן אמר שיש אנשים שנמצאים בגן עדן בזכות התפילות שלו* ועכשיו אחרי שירדו התפילות בעולם עתידין לתת דין וחשבון על יום שעובר בלי להגיד ליקוטי תפילות. אז יש לנו הזדמנות כל יום לומר קצת.. בואו ונתחזק*
*בס"ד* *חיזוק יומי - כז' אב* *ממה נובעת הקנאה שלך באחרים❓* באחד הימים הגיע חסיד אל רבי אלימלך מליז'נסק. החסיד היה עצוב מאוד. הוא ראה שחברו הטוב מצליח מאוד בעסקיו, וגם זכה לילדים תלמידי חכמים גדולים. החסיד קינא בו ואמר: "למה לו מגיע הכל, ולי אין?" רבי אלימלך קרא לו אל החלון ושאל: "מה אתה רואה בחוץ?" החסיד ענה: "אני רואה אנשים הולכים ברחוב". לקח הרבי מראה קטנה, שם מול עיניו של החסיד ואמר: "עכשיו מה אתה רואה?" החסיד ענה: "אני רואה רק את עצמי". אמר לו רבי אלימלך: "המראה עשויה מזכוכית. אולם כשמצפים אותה במעט כסף אתה כבר לא רואה את האחרים, אלא רק את עצמך. כך גם הקנאה, כשמוסיפים 'כסף' ונגיעות של גשמיות, האדם רואה רק את מה שיש לאחרים ושוכח את מה שיש לו..." קנאה בהצלחת הזולת היא רגש טבעי, אך ממה היא נובעת? היא נובעת מטעות בהבנת תפקידנו בעולם. במקום להשוות את עצמנו לאחרים, עלינו להבין שלכל אדם יש שליחות ייחודית משלו שאיש לא יכול למלא. הקנאה היא הרסנית וגורמת לצער ולשנאה. אך בתוך הקנאה יש גם קנאה חיובית שמעוררת את האדם ללמוד ממעשיו הטובים של האחרים ולהתקדם. אומר בעל ספר "התניא: כל אדם מקבל מלמעלה כוחות מדודים ומדויקים בדיוק לפי השליחות שלו. אם נפנים זאת נוכל באמת להאמין שההצלחה של האחרים אינה לוקחת מאיתנו דבר, ואין חלקו של האחר מקטין את החלק שלנו, לכל אחד יש שפע מיוחד משלו.. ("חיזוק יומי" - רונן קרתא) *יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח* *לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!*
без подписи
הילולת הצדיקים היום זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן הדליקו נר לעילוי נשמתם ובזכותם שנינצל מכל המרעין בישין ונזכה לכל הישועות ‼️
*בס"ד* *חיזוק יומי - כו' אב* *הגאולה הפרטית שלך תלויה בעיקר בך 🫵🏼* בסמטה צרה שכן בית המלאכה של השען הזקן. השען ידע לקרוא לא רק מחוגים, אלא גם את פעימות הלב של האנשים. לכל תושב בעיירה הוא בנה שעון כיס ייחודי, שפעם בדיוק בקצב הנכון עבורו. יום אחד, השעון המרכזי שבראש מגדל העיר, זה שקבע את סדר היום של כולם, נעצר מלכת. הזמן קפא. בעיירה פרצה מהומה, וכולם חיכו שמישהו יתקן את המגדל ויביא את הגאולה של כולם. בתוך הכאוס, שלושה תושבים פנו אל השען. התושב הראשון היה סוחר עשיר שרץ תמיד סביב השעון ונתקף חרדה מהעצירה. השען כיוון את שעון הכיס שלו לקצב איטי יותר ואמר: "המגדל עצר כדי שתוכל לנשום. גאולתך היא להשתחרר מהמרדף ולמצוא שלווה פנימית". התושב השני היה איש עצוב שתקוע בעברו מאז שאיבד את אשתו. השען ניקה את שעונו מחלודת הדמעות, הניע את הקפיץ מחדש ואמר: "השעון במגדל קפא, אך לבך עוד פועם. גאולתך היא להסכים לצעוד צעד אחד קדימה אל ההווה". התושב השלישי היה בחור צעיר שסבל מחרדות לגבי העתיד. השען החזיר את מחוגי שעונו, שניסו לחשב שנים קדימה, בדיוק לשעה הנוכחית ואמר: "אינך צריך לפחד מהמחר. גאולתך היא לחיות ולפעול ברגע הזה, עכשיו". שלושתם יצאו אל כיכר העיר. השעון על המגדל עדיין עמד מלכת, אך עבורם זה כבר לא שינה. הם הבינו שהגאולה אינה תלויה בשעון המרכזי של העולם, אלא בתיקון המנגנון הפרטי שלהם... לפעמים החיים בחוץ מרגישים כאילו הם נעצרו. אנחנו נוטים לחכות לנס, לשינוי גדול, שהעולם סביבנו יסתדר כדי שנוכל סוף סוף להרגיש טוב. אך יש לזכור שהגאולה שלך לא תלויה במגדל של העיר - אל תחכה שהעולם ישתנה כדי למצוא את השקט שלך. כולנו צריכים גאולה כללית, מחכים לה כבר שתגיע, אך כל אחד צריך ויכול לגאול את עצמו מהדברים הקטנים שמפריעים לו לחיות טוב יותר... לכל אחד מאיתנו יש מנגנון פנימי ייחודי, ואת התיקון שלו רק אנחנו יכולים לעשות. אם אתה במירוץ בחיים, מותר לך להאט. אם אתה תקוע בעבר, מותר לך לשחרר. אם אתה מפחד מהעתיד, תתרכז רק בצעד של היום. הכוח לשנות, להבריא ולהיגאל ממה שמפריע לך נמצא בכיס שלך, בתוך הלב שלך. כשתדליק את האור ותכוון את השעון הפנימי שלך, תגלה שהגאולה הפרטית שלך כבר כאן... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא) *יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח* *לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!*
без подписи