אינטרקונטיננטליה

צריך גם להבין שיש משהו בריא בכך שההתיישבות הותיקה מתנערת ומגנה את ההתיישבות הצעירה. הבידול הזה מאפשר להתיישבות הותיקה להפוך למיינסטרים מתון ומקובל (מול האמריקאים נניח) ומצד שני מנער אותה מאבק ומאפשר לה להתחדש ולצמוח. השוו למשל לאצל ולהגנה. ומיניה ומיניה יתקלס עילאה, כל עוד לא מגזימים עם מלחמות האחים (ראש מועצת בית אל קצת חרג לטעמי)

השוו לשיח על מדינה פלסטינית ול'מחוות' שחרור מחבלים שהיינו צריכים לשחרר מדי פעם

אני מניח שאין מה למתוח את החבל מול האמריקאים בנושא שטחי B. אבל עצם הדיון הוא משמח. אנחנו הצד היוזם והסוסים שצריך לרסן

אגב 2 ה'קושיה' מתחילה מראש רק בגלל התרגום העברי של יונתן גפן. תרגום העברי גם הזר של האביב סגול. במקור בספרדית הזר באביב הוא סתם זר פרחים, והזר בנובמבר הוא של סיגליות (ועל שמו השיר). ופשיטא דתרי זרים הוו.

אגב הקושיה אינה קושיה והתירוץ אינו תירוץ אלא הקריאה הפשוטה של השיר. והראל מויאל האמת עצלן

אתה רומז שהמקרא הרבה פעמים פשוט... כתוב עצלני?

בעבר כבר הורדתי לעולם פשט חדש שמתרץ את הסתירה הידועה לגבי מספר האנשים שיושבים בחדר בשיר "מחכים למשיח", ועכשיו ברשותכם אני רוצה לעשות צדק היסטורי, לתרץ קושיות ובעיות ולהסביר את פשט השיר "סיגליות" של עומר אדם חח סתם סתם של דיוויד ברוזה, בתרגומו מספרדית של יהונתן גפן. בקצרה: בפזמון של השיר מסופר על גבר מסתורי שמביא לאישה זר פרחים סגול כשהאביב פורח. שורה אחר כך מסופר שהאישה מקבלת בתשיעי בכל נובמבר, בלי ברכה בלי שם או רמז, סיגליות בזר קשור בסרט. וקשה: הלא נובמבר לא חל באביב. וכבר ניסו לתרץ שהשיר מגיע מדרום אמריקה ומדובר בחצי הכדור הדרומי שם נובמבר חל באביב, וזה בוודאי לא נכון כי השיר מגיע מספרד, שכנתנו לחצי הכדור. וברשותכם אני רוצה להסביר שהאישה בשיר מקבלת מכתבים "כבר שלוש שנים", ובוודאי לא מדובר בשלוש פעמים בתשיעי בנובמבר ודי, אלא ב*הרבה מכתבים, פרחים ותשורות שהיא מקבלת לכל אורך שלוש השנים*. ולראיה: "היא מסתירה את מכתביה", ברבים, מה שלושה מכתבים היא מסתירה? ונגיד שכן , הרי הזר של נובמבר מגיע "בלי ברכה". אז היא מקבלת מכתבים רבים, וכל אביב מקבלת זר פרחים סגול, וב9.11, יום ההולדת שלה אני מניח, מקבלת זר סיגליות קשור בסרט בלי ברכה. זהו, זה הפשט חברים. נראה לי שתרצתי את כל הסתירות בשירים בעברית כמעט, נשאר לי רק להבין איך לעזאזל הראל מויאל נמצא מדרום לירושלים בין אל חאדר לבית ג'אלה ושומע מואזין שר מרמאללה שנמצאת צפונית לירושלים, מה אתה מחרטט אותנו הראל, כמה כבר קשה למצוא שני כפרים קרובים שמחרזים.

מי מספר לאור שזה פשוט כותבים שונים עם אג'נדות סותרות ועורך שהיה לו חשוב לשמר את הצרימות כפי שהן

את הפסוק בפרשה לֹא יִמָּצֵא בְךָ... *וְחֹבֵר חָבֶר* רש"י, בעקבות מסכת סנהדרין ומדרש התנאים, מפרש: שֶׁמְּצָרֵף נְחָשִׁים אוֹ עַקְרַבִּים. האם אפשר להתחקות אחרי הדרך בה הגיעו להגדרה הזאת, מתוך הפסוקים? האם יש דמות תנ"כית ספציפית ומוכרת שבעצם היתה כבר 'חובר חבר'? מוזמנים לקרוא ולהפיץ. https://drive.google.com/file/d/1pat6eOz1z2YORU_PhNYji3iHVexrW_IE/view?usp=drivesdk

זו הקבוצה שבה הדברים יתפרסמו בטלגרם

https://www.facebook.com/share/p/1CrgYmoyk8/ התחלנו לפרסם דברי תורה קצרים של זאק זה פוסט שכתבתי על החוויה שלי,

עוד מסמר בארון הקבורה של אינטראקציות בין אישיות

תכלס

כאילו של ידע ומומחיות

מאז הבינה המלאכותית אנשים פחות שואלים אחד את השני שאלות. בעסה

כהנא כידוע החל את דרכו בלהרביץ לאנטישמים באמריקה

איזה מגניב אם בן גביר ישריין את יוסף חדד

איזה מגניב אם בן גביר ישריין את יוסף חדד

בפראפרזה: אם הערבים יפסיקו לייחל להיעלמותנו נחיה פה יחד בשלווה אם אנחנו נפסיק לייחל להיעלמותם - לא תהיה ישראל

בפראפרזה: אם הערבים יפסיקו לייחל להיעלמותנו נחיה פה יחד בשלווה אם אנחנו נפסיק לייחל להיעלמותם - לא תהיה ישראל