Jerusalem Center for Security and Foreign Affairs - JCFA

עיתונאית איראנית-קנדית: "בישראל, אני מרגישה כמעט כאילו אני באיראן, רק בלי הסיכון להישלח לכלא" כך מתארת העיתונאית האיראנית-קנדית נגאר מוג'תהדי את הקשר המפתיע שהיא מרגישה לישראל. בביקור שלה כאן ב-2024, האנשים, הרעש בבתי הקפה, ההומור הציני והחום המקומי הזכירו לה את איראן. לדבריה, ישראל נותנת לה תחושה של בית ושל קרבה למדינה שאליה היא לא יכולה לחזור כיום. בפרק החדש של Spill the Chai, סוגנד פאחרי מדברת עם נגאר על מה שמחבר בין ישראלים לאיראנים מעבר לכותרות: תרבות, משפחה, אוכל, הכנסת אורחים, שמחת חיים, וגם הגעגוע לאיראן אחרת מזו שמייצג המשטר. נגאר מספרת שבתקשורת המערבית ראתה במשך שנים את האיראנים מוצגים בעיקר דרך תמונות של נשים ברעלות שחורות וקריאות "מוות לישראל", ואומרת בפשטות: "זה לא מי שאנחנו". השיחה מגיעה גם למחאה באיראן ולשאלה מה העולם יכול לעשות. נגאר קוראת לא להפוך את המאבק של העם לכלי בוויכוחים פוליטיים מערביים, להקשיב למה שהעם עצמו דורש, לסייע להם לשמור על גישה לאינטרנט ולתת במה לקולות שלהם. 🎬 לצפייה בפרק המלא 🎧 להאזנה ב-Spotify 🍎 להאזנה ב-Apple Podcasts

איראן משקמת את מערך הטילים, המפרץ בונה מסלולים עוקפי הורמוז לפי ה-Daily Alert, גורמים ישראליים מזהירים כי ארבעה חודשים לאחר סיום המלחמה המרכזית באיראן, המערך הצבאי של טהראן כבר נמצא בתהליך התאוששות, כולל חידוש מהיר של ייצור טילים בליסטיים. בצה"ל אומרים כי הפגיעה ביכולות האיראניות הייתה משמעותית, אך מדגישים שהמאמצים לשיקום ולבנייה מחדש נמשכים ונמצאים במעקב רציף. במקביל, מדינות המפרץ משקיעות מיליארדי דולרים בצינורות, מתקני אחסון ותשתיות שיאפשרו להן לעקוף את מצרי הורמוז ולהפחית את התלות בנתיב שבשליטת איראן. עוד במהדורה: איראן וארה"ב ממשיכות במלחמת התשה כלכלית סביב הורמוז, חיזבאללה תקף חיילי צה"ל בדרום לבנון ונענה בתקיפות נגד מפקדים בכירים, וניתוח חדש מזהיר כי ככל שהשווקים מסתגלים למשבר, כך נשחק מנוף הלחץ האיראני על הכלכלה העולמית. 🗞️ למהדורת Daily Alert המלאה ✈️ לערוץ הטלגרם של Daily Alert

מומחה לארה"ב: "בחירות האמצע מכניסות את טראמפ למסלול של קיפאון מול איראן" ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מעריך בראיון ל-i24NEWS כי הבחירות המתקרבות בארה"ב משפיעות ישירות על מדיניות טראמפ מול איראן. לדבריו, הממשל האמריקני מנסה בשלב זה לשמר את המצב במצר הורמוז ולהפעיל לחץ כלכלי על המשטר, במקום להיגרר להסלמה רחבה. דייקר מזהיר כי במקביל איראן ממשיכה לנהל מלחמה אסימטרית נגד ארה"ב וישראל בכמה זירות: "הם גורמים המון בעיות גם לישראל וגם לארצות הברית, גם במצרי הורמוז, גם בלבנון וגם בעזה". לדבריו, המצב יישאר בלתי יציב לפחות עד בחירות האמצע בארה"ב בנובמבר.

בכיר אמ"ן לשעבר: "צבא לבנון זורם עם חיזבאללה, כך אי אפשר לפרק אותו מנשקו" אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מטיל ספק עמוק ביכולתו של צבא לבנון לפרק את חיזבאללה מנשקו, ומצביע במיוחד על מפקד הצבא, הגנרל רודולף הייכל. לדבריו, קיים "דיסוננס רציני מאוד" בין עמדות נשיא לבנון לבין התנהלות הצבא בשטח, והייכל אינו מעוניין בשיתוף פעולה ישיר עם ישראל. נריה מעריך כי כל עוד הייכל עומד בראש הצבא, גם תוכנית "אזורי הפיילוט" לא תביא לתוצאה הרצויה: "אם הוא לא יודח, לא יקרה כלום". לדבריו, הרחבת אזורי הפיילוט לבינת ג'בייל או אל-ח'יאם לא תוכל להתקדם כל עוד חיזבאללה אינו מניח את נשקו, בעוד בלבנון מקווים להתערבות אמריקנית שתפעיל לחץ על ישראל.

מומחה לבנון: "הטון של חיזבאללה מבשר רעות, ההיערכות היא לקרב רציני מאוד" אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי נאומו האחרון של מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם משקף הקשחה משמעותית בעמדת הארגון. לדבריו, המסר של חיזבאללה ברור: הארגון אינו מתכוון למסור את נשקו ומוכן להילחם בישראל גם בעימות ממושך. נריה מציין כי על פי דיווחים, לצד לוחמי חיזבאללה באזור עלי א-טאהר נמצאים גם גורמים איראניים המעורבים בהכוונת הלחימה. לדבריו, הדבר ממחיש עד כמה חיזבאללה נותר משולב בחזית האיראנית: "האיראנים מעורבים עמוק בכל הניהול של חיזבאללה". להערכתו, בתקופה הקרובה לא צפוי שקט בגזרה הלבנונית, וחיזבאללה כבר נערך לאפשרות של המשך הקרבות באזורים נוספים.

אין חופשה מאנטישמיות: גם התייר הישראלי הפך למטרה ד"ר פיאמה נירנשטיין, מומחית בכירה לאנטישמיות במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), מזהירה כי האנטישמיות שחזרה בעוצמה מאז 7 באוקטובר חודרת כעת גם למרחב שבו אנשים אמורים להרגיש חופשיים ביותר: חופשת הקיץ. מתקיפות יהודים ברומא ובבולגריה, דרך גירוש ישראלים ממסעדה בנאפולי ועד הפגנות אנטי-ישראליות באתרי התיירות ביוון, לדבריה יהודים נאלצים שוב לחשוב פעמיים לפני שהם חובשים כיפה, עונדים מגן דוד או מדברים עברית ברחוב. נירנשטיין טוענת כי אין מדובר באוסף מקרי של תקריות, אלא בתוצאה של ברית אידיאולוגית מסוכנת בין השמאל הרדיקלי, האסלאמיזם והימין הניאו-נאצי, שמוצאים מטרה משותפת בישראל וביהודים. לדבריה, ההפללה המתמשכת של ישראל מעניקה לגיטימציה לשנאה שהולכת ומתפשטת מהפוליטיקה והקמפוסים אל הרחובות ואתרי הנופש: "האנטישמיות מתפשטת כמו כתם שמן", והיום גם יציאה לחופשה אינה מאפשרת ליהודים לברוח ממנה. 👈 למאמר המלא

איראן לומדת לעקוף את ההגנה האמריקנית, בזמן שמלאי המיירטים נשחק לפי ה-Daily Alert, איראן התאימה את שיטות התקיפה שלה נגד הכוחות האמריקניים במזרח התיכון והצליחה לחדור את מערכי ההגנה באמצעות טילים מתקדמים המסוגלים לשנות מסלול. במתקפה על בסיס אמריקני בירדן ביולי נהרגו שלושה חיילים אמריקנים ויותר מ-100 נפצעו. במקביל, הפנטגון כבר השתמש ביותר מ-1,500 מיירטי פטריוט במהלך המלחמה, ונותרו ברשותו פחות מ-1,700. עוד במהדורה: מדינות המפרץ משקיעות מיליארדים בצינורות ותשתיות שיעקפו את מצרי הורמוז, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן חושף כיצד המוסד סייע לסכל פיגועים בבריטניה, וחוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ד"ר הרולד רוד מסביר מדוע הברית הביטחונית בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן נובעת גם מהחשש מאיראן ומהספקות בנוגע למחויבות האמריקנית באזור. 🗞️ למהדורת Daily Alert המלאה ✈️ לערוץ הטלגרם של Daily Alert

הבוקר בעיתונות באיראן: המדינה מבקשת מהאזרחים לחסוך באנרגיה סקירת הבוקר של דסק איראן במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מצביעה על הסתירה שמלווה את טהראן: כלפי חוץ היא מנסה להפוך את השליטה בפועל במצר הורמוז להישג קבוע, שיכלול מעמד בניהול הנתיב, תשלומי מעבר ואף פיצויים על נזקים סביבתיים. אלא שהמצר עדיין רחוק מפעילות רגילה, ויפן כבר הבהירה כי היא דורשת מעבר חופשי ובטוח ללא עלויות נוספות. ובתוך איראן התמונה שונה לגמרי. הנשיא מסעוד פזשכיאן מזהיר כי המדינה תתקשה לעבור את החורף ללא הפחתה של כ-10% בצריכת האנרגיה, בזמן שכותרות נוספות מצביעות על קשיים בשוק הדלק, משבר דיור, בעיות במערכת הבנקאית ומאבקי שכר. כך נחשף הפער האיראני: מדינה שמנסה להפוך את הורמוז למנוף כלכלי ואסטרטגי מול העולם, אך מתקשה לספק יציבות כלכלית ואנרגטית לאזרחיה שלה. 🗞️ לסקירה המלאה של דסק איראן

ד״ר דן דייקר: ״ישראל לא תסכים לחמאס עם נשק, לא צבאי, לא פוליטי ולא שלטוני״ ד״ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מותח ביקורת חריפה על מתווה 15 הנקודות לפירוק חמאס מנשקו וטוען כי הוא מעוות את תוכנית 20 הנקודות המקורית שעליה הסכימו ישראל וארצות הברית. לדבריו, האפשרות להשאיר בידי אנשי חמאס "נשק אישי" ולאפשר את השתלבותם בכוח פלסטיני חדש עלולה לאפשר לארגון לשמר את שליטתו בשטח גם לאחר הסדר. ״ישראל לא יכולה לקבל שום נשק בידיים של חמאס״, אמר דייקר, והזכיר כי הארגון ממשיך, לדבריו, לפעול נגד מתנגדיו בתוך הרצועה. הוא הדגיש כי מבחינת ישראל העיקרון חייב להיות חד משמעי: חמאס לא יוכל להישאר בעזה בשום תפקיד, ״לא שלטוני, לא פוליטי ולא צבאי״. ישראל, לדבריו, לא יכולה להרשות אפילו סיכון מזערי לחזרה על מתקפת 7 באוקטובר.

המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן: ״אין דבר כזה הנהגה מתונה במשמרות המהפכה״ ד״ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מפני מה שהוא מגדיר כטעות מרכזית בגישה האמריקנית לאיראן: הניסיון להבחין בין גורמים "מתונים" לבין קיצונים בתוך המשטר ומשמרות המהפכה. לדבריו, ההבחנה הזו מאפשרת לוושינגטון להמשיך במסלול הדיפלומטי גם כאשר במקביל קיימים איומים איראניים ישירים נגד ארצות הברית והנשיא טראמפ עצמו. דייקר מדגיש כי מבחינת המשטר האיראני, המערכה מול המערב היא "מלחמת נצח": כל יום שבו המשטר שורד, מטעה את יריביו וממשיך לערער את המערב נחשב מבחינתו להישג. לדבריו, המערב טועה כאשר הוא מפריד בין "הדיפלומטים של האויב" לבין "הטרוריסטים של האויב". מבחינת טהראן, אלה חלקים שונים של אותה אסטרטגיה.

בכיר מוסד לשעבר: במקום לשלוח את האיראנים לרחובות, צריך להשבית להם את המשק עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד וכיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוען כי מדיניות הביניים של טראמפ מול איראן אינה יכולה להצליח. לדבריו, האיראנים מנצלים את רצונו של הנשיא האמריקני להימנע ממלחמה, בעוד הסכם אפשרי עלול להתמקד בפתיחת מצרי הורמוז ולדחות את הטיפול בגרעין, בטילים הבליסטיים ובשלוחות האיראניות. עילם מציע להתמקד בנקודת התורפה הכלכלית של המשטר: עידוד ותמיכה מערבית בשביתות נרחבות של עובדי הנפט, התעשייה הפטרוכימית, התחבורה, הבנקאות והמסחר. לדבריו, בניגוד להפגנות רחוב שאותן משמרות המהפכה והבסיג׳ יכולים לדכא באלימות, מול משק מושבת מנגנוני הדיכוי מתקשים לפעול. "משמרות המהפכה לא יכולים להיכנס לבתים ולירות באנשים שלא באים לעבודה", אמר. לדבריו, אם המשבר יגיע למצב שבו המשטר יתקשה לממן את מנגנוני הביטחון שלו, עשוי להיווצר הסדק שיוביל לקריסה פנימית.

“חוזרים לקונספציה”: האזהרה מהתנהלות צה״ל מול חמאס יוני בן מנחם, מזרחן וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי ההתנהלות האחרונה של צה״ל מול חמאס מעידה לדבריו על חזרה לדפוסי החשיבה שקדמו ל-7 באוקטובר. הוא מצביע על דיווחים שלפיהם מחבלי נוח'בה התאמנו סמוך לקו הצהוב בחדירה למוצב ישראלי ובאפשרות לחטיפת חיילים, וטוען כי המדיניות חייבת להיות חד משמעית מול כל ניסיון לחצות את הקו. בן מנחם מדגיש כי למרות ההצהרות על שליטה ברוב שטח הרצועה, חמאס ממשיך לשלוט בפועל ברוב האוכלוסייה, לגייס פעילים, להטמין מטענים ולהתאמן. לדבריו, “את הזרוע הצבאית אפשר להשמיד”, אך הדבר לא יקרה באמצעות כוח בינלאומי או הסדרים מדיניים בלבד: “היחיד שיכול לפרק את חמאס מנשקו הוא צה״ל”.

חוקר מסביר: כך נולד המונח "השטח הפלסטיני הכבוש" השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי המונח "השטח הפלסטיני הכבוש" (Occupied Palestinian Territory) גובש על ידי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), ולאחר מכן אומץ על ידי האו"ם ובחלקים נרחבים מהקהילה הבינלאומית. לדברי בייקר, ה-ICRC הוא גוף שווייצרי פרטי שקיבל מכוח אמנות בינלאומיות תפקיד מרכזי בתחום המשפט ההומניטרי ויישום האמנות, ולכן האו"ם ומדינות העולם מתייחסים אליו כאל גורם מקצועי בעל סמכות ומבקשים את חוות דעתו. בייקר מציין כי הדיונים הפנימיים של ה-ICRC בנושא התנהלו בחשאיות ונותרו חסויים.

חוקר בכיר: אוסלו אינו שורש הבעיה, ערפאת כנראה מעולם לא התכוון ליישם אותו באמת השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, ושהיה מעורב במשך שנים בסוגיות המשפטיות של תהליך השלום, דוחה את הטענה שהסכמי אוסלו עצמם הם שורש הכישלון הישראלי-פלסטיני. לדבריו, ההסכמים נוסחו במשא ומתן רציני שנועד לתת מענה לסוגיות שעלולות להתעורר במהלך יישומם, אך ערפאת ועמיתיו "כנראה מעולם לא התכוונו באמת" ליישמם. בייקר מצביע על חזרת הטרור ופיגועי האוטובוסים זמן קצר לאחר חתימת ההסכמים, ובהמשך על התחזקות האסלאמיזם הקיצוני והשתלטות חמאס על רצועת עזה. לדבריו, אלה פגעו באופן מהותי במסגרת אוסלו ומנעו את יישומה ברוח שבה נוסחה.

היועץ המשפטי של משרד החוץ לשעבר: ביטול הסכמי אוסלו ופירוק הרשות הפלסטינית יהיו צעד חסר אחריות השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מפני הקריאות לבטל את הסכמי אוסלו ולפרק את הרשות הפלסטינית. לדבריו, למרות ההפרות הפלסטיניות, ההסכמים הם הבסיס המוסכם לסמכות המשפטית והמינהלית של הרשות ולחלוקה לשטחי A, B ו-C. בייקר מסביר כי ביטול ההסכמים עלול ליצור ואקום שישראל תידרש למלא: "ללא הרשות הפלסטינית או ממשל פלסטיני מתפקד אחר, ישראל תיאלץ לספח את השטח או להחזיר את הממשל הצבאי והאזרחי, דבר שהיא אינה ערוכה או מסוגלת לעשות". לדבריו, ביטול אוסלו לא יביא שלום, אלא עלול להוביל לכאוס גדול יותר.

הורמוז מעל הגרעין: איראן דורשת מחיר מדיני על פתיחת המצר איראן מבקשת להפוך את מצר הורמוז ממנוף צבאי למקור של השפעה מדינית, הכנסות וכוח אזורי. לפי סקירת דסק איראן במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בכירים בטהראן מציגים את המצר ככלי אסטרטגי מיידי וגמיש יותר מתוכנית הגרעין. חבר נשיאות הפרלמנט עלי רזא סלימי אף טען כי הורמוז "שווה לאיראן יותר מפצצה גרעינית", ואילו חברת הפרלמנט לשעבר פאטמה עאליא הציעה כי הכנסות מניהול המצר וממכירת נפט יוכלו לסייע במימון שיקום נזקי המלחמה. במקביל, טהראן מעלה את המחיר המדיני לפתיחה מלאה של המצר. מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מוחסן רזאאי, קשר הסדר רחב להפסקת המלחמה, לשינוי המדיניות האמריקנית, לשחרור כספים איראניים ולהפסקת העימותים בלבנון ובעזה. אלא שבזמן שהמשטר מציג את הורמוז כהישג אסטרטגי, הציבור ממשיך להתמודד עם מחירי מזון גבוהים, שחיקת שכר וקצבאות וחוסר ודאות כלכלי. כפי שמסכמת הסקירה, איראן מנסה "להפוך גאוגרפיה למטבע מדיני", אך המבחן יהיה אם התמורה תגיע גם לציבור ולא תישאר בכותרות. 🗞️ לסקירת דסק איראן המלאה

משבר הורמוז מאיים על מערכת הסחר העולמית כולה אלה רוזנברג, חוקרת ב-JCFA, מזהירה במאמר חדש כי המשבר במצר הורמוז הפך מאיום ביטחוני אזורי לסיכון מערכתי על הסחר העולמי. לדבריה, הגבלות על השיט, איומים צבאיים, דמי מעבר, סנקציות ועלויות ביטוח מזנקות משבשים את פעילותן של חברות הספנות ומערערים את עקרון חופש השיט במצרים בינלאומיים. רוזנברג מצביעה גם על הסכנה הגוברת מצד "צי הצללים", מכליות ישנות ולעיתים מבוטחות באופן חלקי בלבד. לדבריה, תאונה של מכלית נפט גדולה במצר עלולה להפוך לאסון סביבתי אדיר, לפגוע בחופי עומאן, איחוד האמירויות ואיראן, להשבית מתקני התפלה ולפגוע בדיג האזורי. במקביל, מבני בעלות עמומים וביטוח לקוי עלולים להקשות מאוד על השגת פיצויים במקרה של אסון. אלא שהמשבר אינו נעצר בים. שינויים במסלולי ההפלגה, עיכובים ופריקה בנמלים חלופיים עלולים לגרום לכך ששטרי המטען לא יתאימו לתנאי מכתבי האשראי, ובנקים עשויים לסרב להעביר תשלום גם כאשר הסחורה כבר נשלחה. רוזנברג מזהירה כי כך, "ההתמוטטות הפיזית בהורמוז גורמת להתמוטטות מיידית ומשתקת של שרשרת התיעוד, ועוצרת את זרימת הכסף כמו שמצור עוצר את זרימת הנפט".

"ביום הראשון שלי בטהרן פגשתי את חמינאי": עדות חריגה מתוך המשטר האיראני קתרין פרז-שקדם, שזכתה לגישה יוצאת דופן לבכירי המשטר האיראני, מספרת בראיון לפודקאסט של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון כי כבר ביום הראשון שלה בטהרן פגשה את עלי חמינאי. לדבריה, חמינאי אמר לה: "אני לא מבין למה אנשים מתלוננים, כשכל מה שאני עושה הוא מה שאלוהים עושה, כלומר הורג אנשים". פרז-שקדם מספרת: "אז הבנתי: האיש חושב שהוא אלוהים". פרז-שקדם מתארת את המפגש כחוויה מטלטלת ומספרת כי הייתה מבועתת: "הייתי שם, אבל לא באמת הייתי שם. הייתי חייבת לכבות את הרגש". לדבריה, היא הבינה מהמפגש כי הסכנה המרכזית של המשטר אינה רק צבאית, אלא טמונה באידיאולוגיה שלו ובשאיפה לשלוט באופן מוחלט בחייהם ובתודעתם של האזרחים. בהמשך הראיון, היא מספרת כי שנים לפני 7 באוקטובר שמעה בכנס בטהרן אמירה על "שעון של חמש שנים" ועל "אירוע יחיד שעתיד לשנות לעד את פני העולם היהודי". היא מתארת את תחושת חוסר האונים שליוותה אותה לאחר מכן: "אתם יודעים כמה שובר לב היה עבורי לדעת שמשהו עומד לקרות ולהיות כל כך חסרת אונים?" 👈 לראיון המלא 🎙️ להאזנה בספוטיפיי 🍎 להאזנה באפל פודקאסטים

איראן עלולה ליזום הסלמה גדולה לקראת בחירות האמצע בארה״ב יוני בן מנחם, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי למרות הצהרותיו של טראמפ על שליטה במצב, איראן עדיין מחזיקה ביכולת לערער את חופש השיט במצר הורמוז ולגרור את האזור להסלמה מחודשת. לדבריו, “טראמפ מציג מצג שווא. לאמריקנים יש שליטה במצר, אבל האיראנים עדיין יכולים לפגוע בספינות באמצעות כטב״מים, סירות מהירות או מוקשים ימיים. הניצחון עדיין לא בידיה של ארצות הברית.” להערכתו, האסטרטגיה האמריקנית עוברת כעת ללחץ כלכלי ומצור ימי, אך טהרן עלולה לבחור דווקא במהלך צבאי חריף לקראת נובמבר: “אני מעריך שהאיראנים ייזמו הסלמה אדירה לקראת בחירות האמצע, בניסיון לפגוע בטראמפ פוליטית.” לדבריו, גם וושינגטון מודעת לאפשרות הזו, ולכן דווקא ירידה בטון האיומים מצד טראמפ עשויה להיות סימן לכך שהוא נערך להקדים מהלך איראני.

“בלי גיבוי מהמערב, האיראנים לא יכולים לחזור לרחובות” סוגנד פאחרי, ילידת איראן ואנליסטית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, אומרת כי המחאה באיראן רחוקה מלהיעלם. לדבריה, רק לפני כשבועיים התחדשו מחאות במחוז אספהאן, אך כוחות הדיכוי של המשטר נמצאים כיום בכל מקום: “הם עוברים על צ'אטים, פורצים לחשבונות ועוקבים אחרי אנשים. מספיק שאדם מדבר עם חבר שלו באינסטגרם על מחאה כדי להסתכן.” לדבריה, הסיכוי להתחדשות המחאות גבוה, אך “הסיכוי היחיד שזה יתחדש הוא אם הם יקבלו גיבוי מהמערב”. פאחרי מוסיפה כי האמון של האיראנים בטראמפ נשחק בעקבות המסרים המשתנים שלו: “הם כבר לא כל כך סומכים עליו. רגע אחד הוא אומר דבר אחד במסיבת עיתונאים, ורגע אחרי זה מצייץ משהו אחר.” לדבריה, הבעיה המרכזית כיום היא שקולם של האיראנים אינו נשמע מספיק במערב: “גם אם יש לכם עשרה עוקבים או מאה, זה לא משנה. כל עוד משתפים את הקול של העם האיראני, זה עוזר, כי ככה אנשים פשוט לא שוכחים”.