פרים קדושים

ארגוני הטרור היהודי הם פרוקסי של ממשלת הימין מלא-מלא א. זו תוכנית מאורגנת של המדינה. את התוכנית הזו העלו במסדרונות הימין העמוק שנים אחורה. "למה שלא נקים לנו ארגון טרור משלנו? ככה הם יוכלו לעשות מה שאנחנו רוצים ואנחנו 'לא נשלוט' בהם". במילים אחרות, זה פרוקסי. ב. למדינת ישראל כבר יש פרוקסי אחד לניהול שטחי יו"ש. קוראים לו הרשות הפלסטינית. אי אז היא הייתה אשף המפחיד והרע: במשך עשרות שנים אילפנו אותו להיות הפודל שלנו. כמובן, גם בו אנחנו לא לגמרי שולטים. ככה זה פרוקסי. ד. אלא שהפרוקסי הזה ממלא את מדיניות הימין-מרכז, שהיא שקט ביטחוני והמשך הסטטוס קוו, כלומר הכיבוש. לכן הוא נחשב 'אויב' בעיני הימין העמוק, שמבחינתו שקט הוא רפש, וצריך להחליף אותו במטרה אחרת: גירוש הפלסטינים מכמה שיותר שטחים מהארץ, בתקווה - מכולם. לכן נאלץ הימין העמוק להקים פרוקסי משלו. ה. את הפרוקסי הזה מממנת ומחמשת ממשלת ישראל. הצבא על פי רוב עוזר לו לפלוש ולגרש פלסטינים. הוא עוצר אותו במקרים בודדים, מסיבה עיקרית אחת: שהאמריקאים דורשים את זה. לכן חוסר היעילות המופלא שמגלה הצבא בהתמודדות עם אותן כנופיות, מעטות וחלשות עדיין. ו. הצבא מורכב מסך האנשים שבו, וממלא את הפקודות של הממשלה. אם מחצית הלוחמים בשטח תומכים בחוות, ואם הממשלה תומכת בהן, המשמעות היא שהצבא תומך בהם. ז. איגוד החוות הוא הפנים המחייכות יותר של איגוד הגבעות. ההבדל המרכזי הוא רמת שיתוף הפעולה עם הצבא (האולטרה ימני כיום), אבל גם חוות מעורבות בטרור יהודי. ח. מבחינת מובילי הגבעות, הם ניצחו בשטח c, ועכשיו הם מסמנים שתי מטרות: הראשונה היא שטח b. השנייה היא ערביי ישראל. הם לא ינוחו ולא ישקטו, עד שכל שטחי ארץ ישראל יהיו ערביריין. ח. בכל המזרח התיכון חימשו מדינות ארגוני טרור פונדמנטליסטים שיילחמו עבורן באויביהן. על פי רוב, הן התחרטו על כך. אחרי שארגנת לך בבית צבא עצמאי של לוחמים פונדמנטליסטים, יש לך בבית צבא עצמאי של לוחמים פונדמנטליסטים ט. מבחינת הממשלה, זה לא באג אלא פיצ'ר. הרי כל המטרה היא לחשק את עם ישראל שאם ירצה אי פעם שלום לא יוכל להגשימו. שהממשלה הבאה תיתקע. 'בחירת העם' משמעה בחירת המחנה הנכון. אם המחנה הלא נכון בוחר דברים, ודאי שצריך לבלום אותו. י. שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך ושפטו את העם משפט צדק

מסתבר שהקאדי אלפאדל גם הציל את חיי הרמב"ם. וכך היה המעשה. הביוגרף המוסלמי אבן קפטי (מת 1248) מספר שתחת שלטון האלמוחדין (המייחדים), מין דאע"ש של תקופתם שפלשו לספרד, אולץ הרמב"ם להתאסלם. כשהצליח לברוח למצרים שב ליהדותו. בסוף ימיו הזדמן הרמב"ם באיש מיוצאי ספרד, מלומד מוסלמי בשם אבו אל-ערב אִבְּן מעישה. מוסלמי זה הגיע מצרימה, פגש את הרמב"ם, הוכיחו בזה שהתאסלם בספרד ודרש את גזר הדין עליו, שכן המרה מהאסלאם לדת אחרת דינה מוות לפי החוק האסלאמי. מכל מקום, הווזיר הגדול במצרים, שהיה פטרונו של הרמב"ם, הקאדי אל-פאדל, זיכה את הרמב"ם מאשמת החזרה ליהדות, וזאת על סמך ההלכה האסלאמית המעוגנת בפסוק מהקוראן שלפיו: "אין כפייה בדת", כלומר אין לכפות בכוח על אדם יהודי או נוצרי להתאסלם. על כן, לא הייתה התאסלמותו של הרמב"ם תקפה, ומכאן שמעולם לא חזר בו מהתאסלמותו. זוהי הגרסה הפרו-רמבמית ביותר. ביוגרפים מוסלמים אחרים טוענים שהרמב"ם רימה את קאדי אלפאדל כדי להשיג את הפטור, או התנקש בחייו של אבן מעישה הדיווחים על התאסלמותו של הרמב"ם - האם הרמב"ם התאסלם? | הספרנים https://share.google/9QpfX9Mb3x6wZuoBP

בתגובות טענו שהטקסט של הרמב"ם הוא חנופה ריקה, אולם השוואה שלו להלכות מלכים ומלחמותיהם (פקה אלמלוכ ואלחרובהם, אם תרצו) תגלה שבהקדשתו הרמב"ם מתאר את הווזיר כפועל לפי ההלכה. "צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח וכל מי שלא יקבל יהרג... עיר שהשלימה אין כורתין להן ברית עד שיכפרו בע"ז ויאבדו את כל מקומותיה ויקבלו שאר המצות שנצטוו בני נח שכל עכו"ם שלא קבל מצות שנצטוו בני נח הורגין אותו אם ישנו תחת ידינו... אם השלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה והרי הן למס... שיהיו שפלים ונכנעים תחת ישראל ולא יתמנו על ישראל לשום דבר... כל ההורג נפשות שלא בראיה ברורה או בלא התראה אפילו בעד אחד או שונא שהרג בשגגה יש למלך רשות להרגו ולתקן העולם כפי מה שהשעה צריכה... ובכל יהיו מעשיו לשם שמים ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה' שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמות." בקצרה, תפקיד המלך (או ראש הממשלה שלו במקרה שלנו) הוא להעמיד את הדת, להשליט את המשפט ולבלום את העושק. כחלק מהעמדת הדת על תילה, על המלך לסלק את האלילות, ובעיני הרמב"ם, בהשפעה אסלאמית, אלילות קלאסית היא שיתוף (שרכ), ייחוס בנים או גוף לאללה. כחלק מסילוק העושק, המלך מחזיק במונופול על הכוח ודן דין אמת. גויים הנכנעים לישראל מקבלים מעמד זהה למעמד הד'מה, בני החסות, באסלאם. אמנם הפירוט העצום של תועלות הומניות עליהן אחראי השליט בהקדשה לספר הסמים איננו מופיע בהלכות מלכים, והוא השפעה של ההלכה האסלאמית, בעלת הדגש ההומני יותר - מטרות ההלכה האסלאמית, כפי שמונה אותן אבו חמד אלע'זאלי, הן חמש: שמירת הדת, שמירת הנפש, שמירת השכל, שמירת הצאצאים, שמירת הרכוש. גם הדגש על מניעת אנרכיה (פתנה) נטוע עמוק בהלכה הסונית האם אין פה כלל לשון כפולה? האם הרמב"ם היה מוסלמי? אני סבור שיש פה 'אמת הכרחית' במונחי הרמב"ם, אבל במובן מעט שונה ממה שחושבים. בעיני הרמב"ם, העולם נברא בשביל הפילוסוף, ויתר החברה האנושית נבראה כדי לשרתו (ראו ההקדמה לפירוש המשנה). תפקיד הדתות ותפקיד המלכים הוא לכונן את החברה הראויה לשירות הפילוסופים, וכן לאפשר ליחידים להתעלות אל התוכן הפנימי והסודי של הדת, שהוא הדבקות השכלית באל. הלכות מלכים (ומשנה תורה כולו) ממלאות את התפקיד הזה ביעילות עבור הדת היהודית, והקאדי אלפאדל ממלא אותו ביעילות עבור הדת המוסלמית. להבדיל מאלו, הרי שהדת הנוצרית, כמו גם זרמים מגשימים ביהדות ובאסלאם, מתעים את ההמון כלפי מטה במקום כלפי מעלה, ולכן כותב הרמב"ם בהלכות מלכים ובאיגרת הסמים שיש להכריתם

יפה יפה, אם כי מדובר בדברי חנופה קלאסיים לשליט שלא הייתי לוקח ברצינות, לא?

הבנתי שיש איזה דיון על הרמב"ם וערבים, אז קבלו קטע יפה של הרמב"ם: "כבר נתפרסמו בדורותינו ובאקלימנו זה, ולא רק שם אלא במספר אקלימים, תולדות אדונינו הנכבד הקאדי אלפאדל, יחייהו אללה לנצח, אשר שם לו למטרה בעולם הזה להשפיע כל טובה שהיטיב עמו אללה על כל האנשים, ולמנוע מהם את הנזקים, ולהביא להם את התועליות - בממונו, במעמדו הרם, בלשונו ובמחשבתו. בממונו - היה לעניים ולמסכנים כל צורכם, וגודלו היתומים, ונפדו השבויים, ונבנו מדרסות בארץ, והתרבו העלם והטלב (חכמי הדת ותלמידיהם). במעמדו הרם - העשיר את בעלי המעמד הרם, וניתנו מענקים לבעלי משפחות, ומנע את השפלת בעלי התכונות הגבריות הנעלות. ובזכות צחות לשונו, יכולת הניסוח והביטוי שהעניק לו אללה, (שבהן עלה על כל מי שידוע לנו מאלה שקדמוהו) - היטה את לב השליטים אל תכונות האצילות, עד אשר הציל מן האבדון אנשים רבים מאוד. לא אנשים מסוימים בלבד, אלא קבוצות רבות וערים גדולות. ושמר בעבור בני האדם ממון שצבאות לחמו רק כדי לקחתו, והגן על נשים שמטרת הכובשים לחלל את כבודן. וכמה אש של פתנה (מלחמת אחים, אנרכיה) שבערה בין המאמינים - כיבה. וכמה אש ג'האד נגד בעלי השיתוף (הנוצרים) עורר ושלהב. עד אשר כבש את מבצריהם, והפיץ את דבר אל-תוחיד (ייחוד האל) בכל ארצותיהם, וטיהר את אלקודס, ופרסם בה את דבר אל-תוחיד (ייחוד האל). ואת כל זה עשה ברצון אללה, בלשונו ובקולמוסו. במחשבתו האצילית - הפעיל תחבולות רחוקות בהנהגת מלכי האקלימים הללו, עד אשר שם להם חוקים צודקים וישרים שבהם נתעלה שמם ונתפשט תוקף דבריהם, והוטב מצב נתיניהם. ואורח חיי האדם באותן מדינות שדעת אדונינו הייתה להם למופת הוא אורח החיים הטוב ביותר ששמענו מכל הערים האחרות. ואלו דברים שמפאת פרסומם אין צורך לתארם, שכן כבר קצרה לשונם של משוררי דורנו ורפה שכלם, במה שתיארו את אורח חיי אדונינו ולא הגיעו אל התכלית." (הקדמה לספר הסמים, מאת אבו עמראן מוסא בן עבד אללה בן מימון אל-קורטובי, הרמב"ם)

*מונופיזיטיות -זרם נוצרי שטוען שלישו יש טבע אחד אנושי-אלוהי, אל תשאלו מה זה אומר

*יש שמועות על קיום יהודים עצמאיים באתיופיה החל מהמאה התשיעית, אבל הן עמומות מכדי לבנות עליהן

מחר אפרסם בערוץ התנצלות חגיגית בפני כלל יהודי אתיופיה

מקורות פנימיים מספרים, אגב, שטלאל א-דקאק נודע בשם "אבו אל-טרנטיבה", מכיוון שכאשר נהג להאכיל את האריה שלו באסיריו היה שואל אותם "מה האלטרנטיבה?" כאשר נתלה אבו אל-טרנטיבה על פנס רחוב בחמאה היו מילותיו האחרונות "אבל מי היה יכול להחליף אותו?"

ואכן, כפי שיסבירו לנו ודאי ידידינו החוקרים ההשוואתיים, חיות טרף משמשות במשטרים רבים ככלי ענישה. זכור לנו בפרט טלאל א-דקאק, בכיר משטר אסד בחמה, סוריה, שנהג להאכיל את האריה שלו בגופות מתנגדי משטר סוניים

ההתנצלות בפני יהודי אתיופיה עוד תגיע, אל תדאגו

עשרות שנים ישבו רבנים והוגים בהרי יו"ש והבטיחו לנו שיש להם מוסר אחר, אמיתי יותר, רוחני יותר, יהודי יותר. המוסר הזה יעשה תיקון גדול, אמרו לנו בעיניים מוארות. מה הוא יהיה בדיוק, אותו מוסר יהודי? ניסיתי לשאול. קיבלתי תשובות עמומות על "כל המתאכזר על רחמנים" ו"תנו לצה"ל לנצח". אז המוסר היהודי הוא פשוט להיות אכזריים יותר מהמערב המבולבל? תהיתי, כי אם כך יש לנו המון דוגמאות פעילות למוסר הזה, ממש כאן לידינו, בסוריה, עיראק ואיראן. "אתה לא מבין" ענו לי מוארי העיניים "היהדות היא אחרת". במה בדיוק היא אחרת? כאן שקע הדיון לבתי שיר סתומים מתורת הרב קוק. היום אנחנו יודעים. היום אנחנו יודעים

מחר אפרסם בערוץ התנצלות חגיגית בפני כלל יהודי אתיופיה

מעצרים מנהליים הם כלי בעייתי ומסוכן שאינו מתאים לדמוקרטיה. לפי הנתונים שפרסם השב"ס ביולי 2026, ישראל מחזיקה ב-3,198 עצורים מנהליים בבתי הכלא, וכן 3,293 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, בעוד היא מחזיקה רק ב1474 אסירים שהורשעו במשפט. 84 אחוז מהכלואים הביטחוניים מוחזקים בלי הרשעה, 1,601 עצורים מינהליים - בהם 29 קטינים - כלואים כך יותר משנה. כמובן, כל אלה פלסטינים, והנתונים לא כוללים את תושבי עזה ואת עצירי חמאס עזה. מספר העצורים שרשום שנעצרו בעוון טרור יהודי לאומני הוא 1. יתכן שיש עוד כמה בודדים שאינם רשומים. בשנת 2015 היו כארבע מאות עצורים מנהליים, מתוכם 31 יהודים והיתר פלסטינים. מה נשתנה, שהרי הטרור היהודי עלה באופן דרסטי ומערכת המשפט עודנה יכולה לשפוט טרוריסטים פלסטינים כבעבר? מי יבין מי ידע, מי יפתור את החידה? בתמונה: דיקדיק

סילאסי, אגב, איבד את שלטונו מייד לאחר שניתק את יחסיו עם ישראל בסוף מלחמת יום הכיפורים. הנוצרים ראו בכך בגידה בערכי הנצרות האתיופית וכניעה לאסלאם. הזעם הציבורי כלפיו כבר היה חריף מאוד קודם לכן, ובאירוע זה הגיע לשיאו