הדוסים - דוקוב ופיוטרקובסקי

(הזדמנות להמליץ על הערוץ של הכתבת הפוליטית החדשה של מקור ראשון)

מפלגה או שבט בבני עקיבא?

תגידו רגע, לא היה קטע ש"הרבעון הרביעי" ניהלו הצבעה והחליטו לרוץ בבחירות האלה? קרה עם זה משהו או שזו עוד תנועה שהצליחה בעיקר בפיד מאוד מסוים?

ואם אפשר רגע עוד זווית בעניין: ליאיא פינק - מותר ליועז הנדל - מותר לסמח"ט של אותו מילואימניק - מותר רק את החייל הקטן הדיחו. אבל כמו ששלמה אמר, נניח רגע לסטנדרט הכפול, כי הבעיה עם מתן כהנא היא היעדר יכולת בדיקה וחשיבה עצמית. האיש הוא מריונטה שמופעלת לפי משבי הרוח בתקשורת השמאל (בדומה ליו"ר המפלגה שלו)

גם אם נניח לרגע הצידה את שאלת האכיפה הבררנית כלפי המילואימניק שפרסם את סרטון התמיכה (הלא מאוד חכם בעיני) בסמוטריץ', יש פה עוד שאלה, רחבה יותר: דומני שמאז תום מלחמת העצמאות לא היתה תקופה כמו זו שבה קו הגבול בין חייל לאזרח היה כ"כ מטושטש. יש משהו כמעט לא סביר במחשבה שניתן להחיל על מילואימניק סטנדרטים דומים לאלו שחלים על חייל סדיר או בקבע. אנחנו כבר פחות מ-100 יום לבחירות ויש אזרחים שאת רוב ככל התקופה הזו יעבירו על מדים. הם מחוץ למשחק? אני חושב שזו שאלה שצריכה להישאל ברצינות ואי אפשר להתייחס אליה בקלות דעת, לא לצד זה ולא לצד אחר

יש איזה הסבר לעבודה שחודשיים אחרי הדיון בג"ץ עדיין לא מפרסם החלטה בעתירה על סגירת גל"צ? כאילו, חוץ מההסבר המובן מאליו שזו הדרך של השופטים לתקוע את המהלך עד שתתחלף ממשלה. פוליטיקאים בגלימות

הראיון המדובר של פרופ' גידי ספיר השבת במקור ראשון, על ידי חברנו שלמה פיוטרקובסקי - זמין באתר https://www.makorrishon.co.il/magazine/people/article/351567

סקר המנדטים הטרי של i24NEWS באמצעות דיירקט פולס, לאחר בליץ החקיקה בכנסת השבוע: - הליכוד 28, ישר 22, הדמוקרטים 11, ביחד 9, ש"ס 9, ישראל ביתנו 8, יהדות התורה 8, עוצמה יהודית 7, המשותפת עם בל"ד 7, הציונות הדתית 6, רע"מ 5. (איחוד גנץ ושמחי, איחוד טרופר והנדל, הכלכלית וזהות לא עוברים את אחוז החסימה). - איזנקוט, כמעט לראשונה, עובר במקצת את נתניהו בהתאמה לראשות הממשלה עם 47% תמיכה מול 44% תמיכה לנתניהו. - ברמת הגושים, גוש הקואליציה חוזר לרדת שוב במנדט אחד ביחס לשבוע שעבר ל-58 מנדטים, גוש האופוזיציה יחד עם המפלגות הערביות מטפס במנדט ועומד על 62 מנדטים.

עוד סקר עם שש לסמוטריץ' (לכאורה על חשבון בן גביר) והפעם טרופר-הנדל לא עוברים

הרשו לי טיפה לפקפק בתוצאות הסקר הזה, אבל כאן הנדל-טרופר שוב על 4, וסמוטריץ רואה לראשונה מזה שנים (עד כמה שאני זוכר) את הסיפרה 6, לעומת בן גביר שיורד ל-7

ונדמה לי שצעדים כאלה מבהירים מה המשמעות של העובדה שיש ממשלת ימין מלא מלא

וזו התמונה והקישור לפוסט https://www.facebook.com/share/p/19JuUPBpyf/

ירון רוזנטל, ראש מועצת גוש עציון, פרסם בפייסבוק: עכשיו מותר לספר ולשתף: שישה יישובים חדשים יחזקו את הרצף ההתיישבותי ויחברו את גוש עציון לעמק האלה, לחברון, לים המלח ובין חלקי הגוש. ממשלת ישראל אישרה את הקמתם של שישה יישובים חדשים בגוש עציון, במהלך אסטרטגי שישנה את מפת ההתיישבות בגוש עציון שלנו. מעבר לתוספת המשמעותית של יישובים חדשים, ההחלטה יוצרת לראשונה רצף התיישבותי המחבר את גוש עציון לכל ארבע רוחות השמיים ומחזק את מעמדו כמרחב אחד גדול, רציף ומתפתח. אני מכיר היטב את הנקודות הללו. כבר 30 שנה אני חורש את גוש עציון ברגליים. האפשרויות שניתנו לנו על ידי הממשלה הטובה הזאת אפשרו לנו לקדם תכניות מגירה שאנחנו עובדים עליהן מאז נכנסתי לתפקיד. במסגרת ההחלטה יוקמו היישובים: * משואות הר - במקום שבו שכנה משואות יצחק הישנה, כחלק מהשיבה לאתר ההיסטורי. * גבעות עדולם - שיחד עם משואות הר יחבר את גוש עציון מערבה לעמק האלה ולאזור בית שמש. * גד נתן - בדרום הגוש, בין כרמי צור לחברון, שיחזק את הרצף ההתיישבותי לכיוון חברון. * מעלה ערוגות - בין אפרת לצומת עמוס, שיחבר לראשונה את מערב גוש עציון ומזרח גוש עציון. * שיזף - בין תקוע למעלה עמוס, שייצור רצף התיישבותי לאורך כל מזרח גוש עציון ויחבר בין אזור תקוע ונוקדים לבין פני קדם, מיצד ואיבי הנחל. * מצפה דרגות - ממזרח לתקוע ובסמוך לים המלח, שיחבר את גוש עציון מזרחה אל בקעת ים המלח. הבשורה הגדולה בהחלטת הממשלה אינה רק הקמתם של שישה יישובים חדשים, אלא יצירת גוש עציון מחובר. במשך שנים פעלנו כדי לחבר את הגוש לארבע כנפות הארץ והיום אנחנו עושים צעד היסטורי שמחבר אותנו לעמק האלה במערב, לחברון בדרום, לים המלח במזרח ומאחד את כל חלקי גוש עציון לרצף התיישבותי אחד. כך בונים עתיד, כך מחזקים את ההתיישבות וכך מחזקים את מדינת ישראל. היום גוש עציון לא רק גדל, הוא מתחבר. אנחנו מודים לשר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', לממשלת ישראל ולכל השותפים שפעלו לקידום ההחלטה ומברכים את החלוצים שעתידים לעלות לקרקע בחודשים הקרובים. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה! 🇮🇱

בשבוע שעבר התקיים "כנס נחלים" שעסק בסוגייה "החברה החרדית והציונות הדתית" עם שלל דוברים מעניינים שתוכלו למצוא בעמוד היוטיוב של כנס נחלים. כדרכי, אמליץ על ההרצאה של אחי, הרב אמנון דוקוב, שעסק בסוגיה בהקשר הרחב של המפגש בין היהדות לבין התרבות השלטת. באופן שבעיני (ולהערכתי גם בעיניו) משמעותי וחשוב לחברה הציונית-דתית מצד עצמה (גם ללא קשר לחברה החרדית). כאמור - מומלץ https://youtu.be/12mIE3JbrCA?si=vvCkEX4Quf99D4m_

שמעתם על החתול הפוליטי של שרדינגר הידוע בשמו "חוק יסוד: לימוד תורה"? החוק שמצליח להיות בו-זמנית גם חסר משמעות ותועלת וגם אסון שאין כדוגמתו

אני מאוד מעריך רבנים, ואת רבני הציונות הדתית אפילו יותר. למען האמת, אני מעריך אותם הרבה יותר מאשר עיתונאים, ובוודאי יותר מפובליציסטים כמו זה שכותב את הטור הנוכחי. דווקא מתוך ההערכה העמוקה הזו, ומתוך הכרה בחשיבות העצומה של לומדי התורה ומלמדיה בדורנו, קשה לי לראות אותם מתלכלכים. בימים אלו, כשמנועי המערכת הפוליטית שוב מתחממים וריח הבחירות נישא באוויר, חשוב לשים את הדברים על השולחן: בכל פעם שאני קורא טור פוליטי של רב כלשהו, שומע רב מתבטא לגבי הצעת חוק כזו או אחרת, או רואה שם של רב מתנוסס על עצומה או סרטון תמיכה בהפגנה, משהו בי מתכווץ. כן, זה ודאי קורה כשאני מתנגד לדבריהם, אבל בהחלט גם כשאני מזדהה לגמרי עם כל מילה. התחושה המיידית היא שכבוד התורה נפגע כשתופסי התורה מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה. ברגע שרב נכנס לזירה הפוליטית, הוא מעמיד את עצמו בשורה אחת עם כל פובליציסט או טוקבקיסט שמהגג ברשת. המשימה של רבני הציבור הדתי-לאומי קדושה וחשובה מכדי ללכלך אותה בעיסוק פוליטי, שתמיד, בסופו של יום, מותיר רק קצף על פני המים. נכון. הציונות הדתית דוגלת ב"תורת חיים", שפורשת את כנפיה על כל תחומי חיי המעשה. ובכל זאת יש הבדל תהומי בין אמירות עקרוניות-תורניות ובין הפרקטיקה הנמוכה. רבנים יכולים וצריכים לדבר על החשיבות העקרונית של מצוות צדקה, אבל אם יורו לנו לאיזו עמותה לתרום, נחוש בשיווק הזול. הם יכולים לדבר על ערך הצניעות, אך עיסוק פומבי בשאלת גזרת המכנסיים או סגנון החולצה ייראה כהנמכה של השיח. באותו האופן, תורת חיים אינה מתבטאת בהוראות הצבעה לאזרח ולפוליטיקאי. התפיסה שהרבנים יגידו לפוליטיקאי איך להצביע או לכלכלן באיזו מניה להשקיע היא לא "תורת חיים", אלא יותר תפיסת "דעת תורה" החרדית, שלא מתיישבת עם גישת הציונות הדתית, ושאת השלכותיה הבעייתיות על כבוד התורה כבר פגשנו. רב שמעביר שיעור על המבט היהודי הנכון על שלטון החוק, או על המשמעות המוסרית-רוחנית של שירות צבאי ומסירות נפש, פועל במרחב של תורת חיים. כשהוא מתחיל לעסוק בשאלות של ניסוח חוקים או מזמין להשתתפות בהפגנות בכיכר – הוא טובע בבוץ. מי שנכנס לבוץ הפוליטי תמיד מתלכלך, גם אם הוא נזהר לא לטבוע. כשפובליציסט או פוליטיקאי סופג קללות וגידופים, ומכונה "ביביסט", "בנטיסט" או "עבד של השמאל" או "של החרדים", זה אולי לא נעים, אבל זה טבעם של סיכוני המקצוע. אלו כללי המשחק. אך כשעושים את זה לרב, הבוץ ניתז ישירות על התורה שהוא מלמד. כיום יותר ויותר אנשים מחפשים חיבור אותנטי למסורת ולרוח, וכשרבנים מציבים את עצמם כשחקנים במגרש המפלגתי הם פוגעים באפשרות של המונים - מימין ומשמאל - להקשיב להם. לכל זה צריך להוסיף את מבחן התוצאה. גם מי שיטען שיש ערך בהתלכלכות למען מטרה גבוהה, יגלה שרבני המגזר פשוט לא טובים בפוליטיקה. וטוב שכך. לימוד התורה המעדן את נפשם פוגע פגיעה אנושה בכישורי השחייה שלהם במי הביבים של הפוליטיקה. אירועי העבר מלמדים שמעורבות רבנים בפוליטיקה לא הובילה להישגים מזהירים, בלשון המעטה. הרב רפי פרץ והרב פרופ' דניאל הרשקוביץ הם דוגמה מצוינת. שניהם רבנים טובים, אהודים וראויים, שעשו דברים גדולים עד שנכנסו לראשות המפלגה המגזרית. מפאת כבודם לא ננתח את הקריירה הפוליטית של כל אחד מהם, אך תיאור כהונתם כ"חוסר הצלחה" יהיה אנדרסטייטמנט מנומס. יותר מזה, שני האישים המעמיקים הללו נבחרו בידי "מועצה ציבורית" שהורכבה ולעיתים הובלה בידי רבנים מהשורה הראשונה - תלמידי חכמים עמוסי כוונות טובות, שביקשו לפעול למען הכלל ללא כל אינטרס אישי. אני ממליץ בלב שלם להאזין לשיעורי הרבנים הממנים והממונים, אך גם ללמוד את הלקח הפוליטי הצורב. המחשבה שפוליטיקה וחדשות הן חזות הכול, ולכן חובה עלינו לעסוק בהן ללא הרף, היא שגיאה אופטית. התורה חשובה פי כמה. כשמכניסים אג'נדה פוליטית ומאבקי קואליציה-אופוזיציה לתוך שיחת ליל שבת או לשיעור דף יומי, לא מעלים את חיי המעשה למעלה אל הקודש אלא מורידים את התורה למטה, אל מי האפסיים הנרפשים של הפוליטיקה. (הטור שלי משבת האחרונה) https://www.makorrishon.co.il/judaism/polemics/article/349834

תקראו את קלמן, וקחו על הדרך כמה נתונים חשובים (שאין בטור): חיילי ההסדר שמהווים בסך הכל בין 3% ל-4% *מכלל המתגייסים* לצה"ל (כ-2,500 עד 2,800 מתגייסים להסדר מתוך כ-70,000 עד 80,000 מתגייסים בשנה), מהווים בין 10% ל-15% מכלל *הלוחמים במערך הקרבי* (כ-2,000 עד 2,300 לוחמי הסדר מתוך כ-15,000 עד 20,000 מתגייסים לקרבי בשנה). המשמעות? הנוכחות שלהם בחוד החנית הקרבי גדולה למעלה מפי שלושה ממשקלם היחסי באוכלוסיית המתגייסים. זמן שירות קצר יותר, אבל אימפקט קרבי חסר פרופורציה. וזה בלי להיכנס לאחוז הנוכחות במילואים (וכן, צה"ל יודע את זה טוב מאוד) ועכשיו תקראו את קלמן https://www.makorrishon.co.il/news/defence/article/349630

למי שרוצה גם להבין את סיפור בגצ הרשות השנייה, וגם להבין מדוע מדובר בהתנהלות מאפיוזית של השופטים, אני ממליץ בחום על טורו של שלמה שלנו https://www.makorrishon.co.il/news/law/article/349550

ומצד שני, בסקר i24 הצמד לא עובר את אחוז החסימה. אחח, סקרים, סקרים. אבל מה לעשות, נמשיל נמשיך לעקוב, מכורים שכמותנו. ולו רק אחרי המגמות

בשם ההגינות נציין שבסקר ישראל היום טרופר-הנדל מקבלים 4 מנדטים (וכמובן עוברים את אחוז החסימה) המנדטים יורדים (לכאורה) מאייזנקוט (2) בנט (1) ואיכשהו גם מבן גביר (1)