המכון הישראלי לדמוקרטיה

אנחנו מברכים על החקיקה שעברה בכנסת לקראת פיזורה ומחייבת סימון של תכני תעמולת בחירות שנוצרו או נערכו באופן מהותי באמצעות בינה מלאכותית, וגם על ההנחיות שהוציא יו"ר וועדת הבחירות. המלצנו על כך בחודשים האחרונים ואנחנו שמחים שהדבר התממש. למה זה הכרחי? למרות שאנחנו בין המדינות המובילות בעולם באימוץ כלי בינה מלאכותית, רמת האוריינות הדיגיטלית של הישראלים לא גבוהה. בוחר שלא יודע אם הסרטון שהוא צופה בו הוא מקורי או נוצר באמצעות בינה מלאכותית, לא יוכל לקבל החלטה פוליטית מושכלת. שטף המידע לא תמיד מאפשר לנו לעצור רגע ולבדוק, והתוצרים הופכים למשוכללים יותר ויותר - כבר לא מדובר בשש אצבעות בכף היד שמאפשרות לנו לומר, טוב, ברור שזה AI. סימון תכני תעמולה יעזור לנו, ולו במעט, להתמודד. לכן, סימון הוא התקדמות חשובה. לא אוסרים על פרסום תכנים שנוצרו על ידי AI, אבל נותנים לציבור כלים לזהות אותם. עם זאת, צריך גם לזכור שזה רק צעד אחד. בינה מלאכותית תשפיע על הבחירות גם דרך צ׳אטבוטים, מניפולציות רגשיות ושכנוע מותאם אישית, שיוכלו להשפיע עלינו אם לצאת או לא לצאת להצביע. זה עלול להוביל ל"הפרעה לבחירות" וחשוב שכבר עכשיו וועדת הבחירות תיערך לכך. עוד לפני שאושר החוק בכנסת, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר כתבה על חשיבות הסעיף >> https://www.idi.org.il/articles/64863

ההחלטה שלא להציב קלפיות בבתי דיור מוגן בבחירות 2026 היא צעד מדאיג ומקומם, קודם כל משום שחובתה של המדינה להבטיח שכל אזרחיה יוכלו לממש את זכותם להצביע. בשלוש מערכות הבחירות האחרונות הוכח שאפשר להנגיש את ההצבעה לאלפי אזרחים ותיקים המתגוררים בדיור מוגן. חלקם מתקשים בניידות, רובם אינם נוהגים, ולכן הגעה לקלפי "הרגילה" שלהם היא עבורם מכשול של ממש. לפי הפרסומים, מאחורי ההחלטה לא עומדים שיקולים מקצועיים "נקיים" אלא הערכה פוליטית צינית לגבי השאלה במי תומך רוב הציבור הזה. אם זה אכן כך, מדובר בתקדים מסוכן: טשטוש הגבול בין ניהול הוגן של הבחירות לבין מניפולציה שנועדה להשפיע על תוצאותיהן. היום אלו דיירי הדיור המוגן, מחר זו יכולה להיות כל קבוצה אחרת. למאמר הדעה המלא של פרופ' עופר קניג > https://www.idi.org.il/articles/64996

דמיינו שבמשרד ממשלתי כלשהו הסתירו דוח על סכנה בטיחותית, כזו שממש עלולה לפגוע באזרחים, ועיתונאים ידעו אבל לא פרסמו כי פחדו מהתגובה. זה בדיוק המחיר של תקשורת מפוחדת ומורתעת. האירועים האחרונים במשרדי ערוץ 12 והארץ הם לא "רק" ונדליזם. הם ניסיון להפחיד, ואין ברירה אלא לראות אותם בתוך התמונה המלאה של המתקפות הבוטות על עיתונאים ועל ערוצי חדשות, הניסיונות לפגוע בעצמאותם ובלגיטימיות שלהם, אפילו להציג אותם כאויב. תקשורת חופשית לא מגינה על עיתונאים היא מגינה על הזכות שלנו לדעת, גם את מה שבעלי הכוח לא היו רוצים שנדע. אפשר לא לאהוב אותה, אפשר ורצוי לבקר אותה, אבל האלימות נגדה מסוכנת לכולנו ומסוכנת לדמוקרטיה

כאילו הצעת החוק שתרחיב את ההפרדה המגדרית באקדמיה לא הייתה חמורה מספיק, ברגע האחרון שינו אותה כך שתכלול אפשרות להפרדה גם במרחבים הציבוריים. המשמעות: ההצעה שעברה את אישור ועדת חינוך רוצה לאפשר לחלק מהמוסדות האקדמיים להפריד בין נשים לגברים לא רק בכיתות הלימוד בכל התארים, אלא גם בקפיטריה, בספרייה ובמסדרונות. מסוגלים לדמיין מציאות כזו?

כנס בקול ראשון: צעירים וצעירות בדרך אל הקלפי - התחלנו! מוזמנים להצטרף לשידור החי https://www.youtube.com/live/1YF32jhaJhc?si=PjoZ2fTu8PexJso9

אחד החוקים המסוכנים שעומדים עכשיו על הפרק: יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר למה אי אפשר להתעלם מהחוק לפיצול תפקיד היועמ״ש

כנס אלי הורוביץ - התחלנו! הצטרפו לשידור החי מהכנס < https://gocast.co.il/idi-live-vod-02-03-06-26/

השבוע ב"סדר חדש": איך משקמים את הכלכלה בזמן מלחמה? לקראת כנס אלי הורביץ שיפתח מחר שאלנו את פרופ' קרנית פלוג איך מבטיחים צמיחה ושירותים ראויים לכלל האזרחים בזמן שתקציב הביטחון רק הולך וגדל, והאם תקציב 2026 מתמודד בהצלחה עם האתגר הזה. לפרק המלא בספוטיפיי: https://bit.ly/49v2NLf ביוטיוב: https://bit.ly/4edQbux באפל פודקאסט: https://bit.ly/4vFEW4j

היום עבר בקריאה טרומית חוק התפזרות הכנסת. רגע דרמטי, אבל לא באמת חריג. מתוך 24 כנסות שכיהנו עד כה, 18 התפזרו לפני סיום הכהונה. 14 מהן באמצעות חוק התפזרות. בואו ניזכר: הבחירות לכנסת ה-21 נערכו באפריל 2019 ומלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על נתניהו. אחרי שלא הצליח - הכנסת פיזרה את עצמה בחוק במאי 2019, לפני שהנשיא הספיק להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד אחר. גם הכנסת הקודמת, ה-24, פוזרה בחוק ביוני 2022, אחרי שממשלת השינוי איבדה את הרוב שלה. ומה קורה בדמוקרטיות אחרות בעולם? רוב הפרלמנטים במדינות דמוקרטיות אחרות לא יכולים לפזר את עצמם לבד ונדרשים לשם כך מנגנונים אחרים. מי כן? באוסטריה הפרלמנט יכול לפזר את עצמו ברוב רגיל, בקרואטיה - כמו ישראל - נדרש רוב של לפחות 50% מחברי הפרלמנט, ואילו בפולין, ליטא, וצ׳כיה הפרלמנט יכול להתפזר ברוב מיוחד, של שני שליש או שתי חמישיות. להסבר המלא של ד״ר אסף שפירא: https://www.idi.org.il/articles/39151

ד"ר גיא לוריא וד"ר עמיר פוקס על אישור הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש בוועדת החוקה: השם מטעה. ההצעה תהפוך שומר סף מקצועי לבובה על חוט של הממשלה, מעין משרת אמון שתהיה עושה דברה. גם אם היועץ המשפטי הפוליטי הזה יפתח במקרה גישה עצמאית, תוכל הממשלה לפי הצעת החוק להתעלם מחוות דעתו המשפטית ולמנוע ממנו מלהגיע לבית המשפט להביע את דעתו. זוהי הצעה שנועדה לבטל את התפקיד המשטרי החשוב של היועץ המשפטי, לסייע לממשלה באופן מקצועי להגשים את מדיניותה – במסגרת החוק. בלעדיו, תיפגע השמירה על שלטון החוק, יופר המינהל התקין, ויתאפשרו שחיתות שלטונית ופגיעה בזכויות אדם, ולעתים קרובות בכלל בלי שבית המשפט יוכל לדעת על כך. גם תפקידו של היועץ בשמירה על האינטרס הציבורי, למשל על טוהר הבחירות, ירוסק על ידי ההצעה. ואפילו תפקיד התובע הכללי שיוקם על ידי ההצעה לא יהיה עצמאי באמת, ואפילו סמכותו להגיש כתבי אישום נגד פוליטיקאים תהיה כפופה לועדה בשליטה פוליטית. זוהי ההצעה המסוכנת ביותר וההרסנית ביותר שמקודמת בימים אלה, והשלכותיה על הדמוקרטיה הישראלית תהיינה הרות אסון.

השבוע ב"סדר חדש" – על השינויים שמאיימים לפורר את צה"ל מבפנים: שוחחנו עם פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון ומומחה למשפט בינלאומי, על השחיקה במשמעת ובמוסר בצה"ל, על המשמעות של הקמת יחידות הומוגניות שנשמעות לסמכות חיצונית, ועל הסכנה שצה"ל יחדל להיות צבא ממלכתי שפועל לפי סט ברור ואחיד של ערכים. לפרק המלא בספוטיפיי: https://bit.ly/4cNdWcn ביוטיוב: https://bit.ly/42K9Cof באפל פודקאסט: https://bit.ly/42MyAn0

ההכרזה של בנט ולפיד על התמודדות משותפת בבחירות 2026 מעלה שוב שאלה ותיקה בפוליטיקה הישראלית: האם ריצה משותפת באמת מועילה להן, או שלפעמים דווקא מזיקה? הסיבה המוצדקת ביותר להתמודדות משותפת הוא החשש לא לעבור את אחוז החסימה. מפלגה שנמצאת בסכנה כזו, צריכה לטובתה ולטובת הגוש שלה לחבור לרשימה משותפת, אחרת קולות הבוחרים שלה עלולים להיזרק לפח. אבל: כשמפלגות רצות יחד, יש גם סיכון: הן עלולות לאבד בוחרים שמסתייגים מבת הברית. לפעמים דווקא התמודדות של מפלגות בנפרד, יכולה "לגנוב" קולות מהמחנה היריב. בשורה התחתונה, אין כאן חוק ברזל. לכל מערכת בחירות ולכל רשימה יש תנאים מאפיינים שונים, ובנסיבות מסוימות התמודדות ברשימה משותפת תהיה דווקא מועילה. ד"ר אסף שפירא ופרופ' גדעון רהט מפרטים את כל הסיבות בעד ונגד ריצה משותפת בקישור הבא https://bit.ly/4eQDKpc

השמיים הם הגבול, ולא כסיסמה: בפרק מיוחד של "סדר חדש" שוחחנו השבוע עם עופר ורפל, שנפצע באורח אנוש באינתיפאדה השנייה ונותר משותק. זו שיחה יוצאת דופן על תקווה, על היכולת לבנות חיים חדשים ומשפחה, ועל המשמעות האמיתית של המילים "לקום ולהמשיך הלאה". לעמוד האינסטגרם של בית ארזים https://www.instagram.com/beit_arazim?igsh=MTF2dmI0cnVpZzl2dg== לפרק המלא בספוטיפיי: https://bit.ly/4tnrcuc ביוטיוב: https://bit.ly/4cntzqI באפל פודקאסט: https://bit.ly/4vFT4v1

לזכרו של סלמאן חבקה ז"ל לרגל יום הזיכרון, אנו משתתפים בפרויקט ״אות חיים״ - מיזם הנצחה בו ארגונים וחברות בישראל מחליפים את הגופן בלוגו שלהם, לגופן המעוצב בכתב ידם של חללי ונרצחי ה 7 באוקטובר. כתב היד שהשאירו הנופלים מאחוריהם הוא חיבור חי לזיכרון שלהם. אנחנו במכון הישראלי לדמוקרטיה גאים לשאת את זכרו של סא"ל סלמאן חבקה ז"ל, מיאנוח ג'ת, מג"ד 53 בחטיבת השריון. סלמאן, בן העדה הדרוזית, היה מהראשונים שהגיעו לקיבוץ בארי בשבת השחורה. בגבורה ותושייה יוצאות דופן, חילץ עשרות תושבים מתוך התופת. סלמאן היה מפקד למופת והוביל את לוחמיו באומץ עד שנפל בקרב בצפון רצועת עזה בנובמבר 2023. אביו, עימאד חבקה, מתאר אותו כאדם של אומץ, נחישות ומסירות, ערכים שליוו אותו והתוו את דרכו. בשיחה איתנו, ביקש עימאד להעביר מסר אחד ברור: "אני מצפה מכם, עם ישראל, להמשיך להיות מאוחדים. חייבים להיות מלוכדים, כי רק ביחד נדע לנצח. כוחנו באחדותנו, ואין לנו ברירה אחרת". דרך כתב ידו, אנחנו זוכרים וממשיכים לשאת את סיפורו, את רוחו ואת ערכיו. יהי זכרו ברוך.🥀

"סדר חדש" בפרק מיוחד ליום הזיכרון: לוחם השייטת עופר ורפל נפצע אנושות במהלך האינתיפאדה השנייה, ונותר משותק. המסע שלו לשיקום הוביל אותו להקמת "בית ארזים", שפועל לשלב פצועי מלחמה בתפקידים בעלי משמעות בחברה הישראלית. עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם הוא מדבר על ההתמודדות עם הפציעה ועל הבחירה להמשיך קדימה. לעמוד האינסטגרם של בית ארזים https://www.instagram.com/beit_arazim?igsh=MTF2dmI0cnVpZzl2dg== לפרק המלא בספוטיפיי: https://bit.ly/4tnrcuc ביוטיוב: https://bit.ly/4cntzqI באפל פודקאסט: https://bit.ly/4vFT4v1 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של המכון הישראלי לדמוקרטיה - https://bit.ly/3Qnb6io 💌 להצטרפות לרשימת התפוצה - https://bit.ly/3Wxmf1c ❓רוצים.ות לשאול אותנו משהו? כתבו לנו - info@idi.org.il

במקום לקדם פיתרון למחסור בשופטים בבתי המשפט, החליט השר לנסות לקדם נשיאי בתי משפט שלום לשיפוט בבתי המשפט המחוזיים, ולהסיט תקנים שיפוטיים, כך שיגדל מספר שופטי התעבורה, שופטי בתי המשפט לענייני משפחה ושופטי הנוער על חשבון תקנים אחרים. ההחלטה התקבלה בהליך תמוה ביותר: בהודעה חד-צדדית ומבלי להציג תשתית מסודרת להחלטה, או לקיים עליה דיון סדור. מדוע דווקא התקנים האלה נבחרו? מה ההצדקה לכך? על בסיס איזו תשתית נסמכת ההחלטה? לא פלא ששופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים התרעמו על ההחלטה, שמשאירה בלא פתרון את מצוקת המחסור בשופטים במערכת. שר המשפטים ממשיך בדפוס של ניצול לרעה של מעמדו: הטלת וטו שאין לו בחוק על בחירת שופטים בכל הערכאות (באמצעות דרישתו להסכמה פה אחד לבחירת שופטים, במקום דרישת הרוב הקבועה בחוק), וסירוב לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון בהפעלת סמכויות המחייבות שיתוף פעולה ביניהם, כגון מינוי נשיאי ערכאות. את מחיר המהלכים האלה ומחיר המחסור בשופטים ובנשיאי בתי משפט, משלם הציבור כולו.

איך נראית האנטישמיות בעידן הטיקטוק? בפרק מיוחד של "סדר חדש" ליום השואה, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם ד"ר לירם קובלנץ-שטנצלר, מומחית לאנטישמיות ולרדיקליזציה בעידן הדיגיטלי, על הפנים החדשות של השנאה הישנה. לפרק המלא בספוטיפיי: https://bit.ly/4ssrQFi ביוטיוב: https://bit.ly/4snE95H באפל פודקאסט: https://bit.ly/4tGJy95 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של המכון הישראלי לדמוקרטיה - https://bit.ly/3Qnb6io 💌 להצטרפות לרשימת התפוצה - https://bit.ly/3Wxmf1c ❓רוצים.ות לשאול אותנו משהו? כתבו לנו - info@idi.org.il

בישראל יודעים שהחלפת המשטר היא לא מטרה ריאלית השבוע ב"סדר חדש": יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם עמוס הראל, הפרשן הצבאי של "הארץ", על מטרות המלחמה עם איראן כפי שהן נראות היום, כאשר המלחמה נכנסת לחודש השני שלה. לפרק המלא בספוטיפיי: https://bit.ly/4s8EoBI ביוטיוב: https://bit.ly/4bIIxaD באפל פודקאסט: https://bit.ly/4s8g8Q2 --- הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של המכון הישראלי לדמוקרטיה - https://bit.ly/3Qnb6io 💌 להצטרפות לרשימת התפוצה - https://bit.ly/3Wxmf1c ❓רוצים.ות לשאול אותנו משהו? כתבו לנו - info@idi.org.il

השבוע ב"סדר חדש": מה יותר מסוכן - הגרעין האיראני או המשטר בטהראן? בפרק מיוחד למלחמה שוחחו שירה ברביבאי-שחם ויוחנן פלסנר עם ד"ר ג'סי פרס, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומחבר הספר "שנית לא תיפול: איך ישראל תשרוד במזרח-תיכון גרעיני". הוא הסביר מה לדעתו צריך להדאיג אותנו יותר, ואיזה מבין התרחישים של סיום המלחמה יגרום לנו לישון יותר בשקט. לפרק המלא בספוטיפיי: https://bit.ly/4bwFty9 ביוטיוב: https://bit.ly/3PnH00Z באפל פודקאסט: https://bit.ly/4d65Wnr --- הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של המכון הישראלי לדמוקרטיה - https://bit.ly/3Qnb6io 💌 להצטרפות לרשימת התפוצה - https://bit.ly/3Wxmf1c ❓רוצים.ות לשאול אותנו משהו? כתבו לנו - info@idi.org.il

צ'ופר פוליטי בזמן מלחמה, ועוד כזה שעלול לפגוע בזכויות יסוד של כל אחד ואחת מאתנו: החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים שאושר השבוע בכנסת יוצר תקדים שאינו קיים בשום מדינה דמוקרטית. עו"ד ענת טהון אשכנזי על הסכנות שבחוק מרחיק הלכת הזה. לחוות הדעת המלאה של המכון: https://bit.ly/4d5uPj1 --- הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של המכון הישראלי לדמוקרטיה - https://bit.ly/3Qnb6io 💌 להצטרפות לרשימת התפוצה - https://bit.ly/3Wxmf1c ❓רוצים.ות לשאול אותנו משהו? כתבו לנו - info@idi.org.il