האקדמיה ללשון העברית
Статистика- Последний пост
- 15 авг.
- Последнее чтение
- 15 авг.
- Постов за неделю
- 15
- Всего постов
- 24
- Тип
- открытый
- Язык
- he
- Категория
- Новости и СМИ (по похожим)
- В каталоге с
- 13 авг.
- 1/24сутки в ленте
- 63
- 1/48двое суток
- 72
- 1/72трое суток
- 77
Оценка по просмотрам недавних постов: пост набирает почти всё за первые сутки.
Посты
האקדמיה ללשון העברית on Facebook בורקס גבינה או תפוח אדמה? בורקס גבינה או תפוח אדמה? (Feed generated with FetchRSS)
האקדמיה ללשון העברית on Facebook איך אומרים – קַנְיוֹן או קֶנְיוֹן? איך אומרים – קַנְיוֹן או קֶנְיוֹן? 🛍️⛰️ המילה קניון משמשת בעברית גם למרכז קניות וגם לגיא צר ועמוק. בשני המקרים הצורה התקנית היא קַנְיוֹן (בפתח ובמלרע). ⛰️ בעולם הטבע: מדובר במילה זרה – canyon בספרדית, והגייתה המקורית היא בתנועה a ובמלרע (בשונה מההגייה באנגלית). 🛍️ בעולם המסחר: מדובר במילה עברית לכל דבר! היא גזורה מן השורש קנ"י ושקולה במשקל פַּעְלוֹן, ממש כמו המילה חַנְיוֹן (מן השורש חנ"י). עם הקמת קניון רמת גן, הקניון הראשון בישראל, חיפשו שם עברי לציון צורת המסחר והבילוי החדשה, והסופר יצחק מאיר הוא שהציע את המילה קניון, שמאז מלווה אותנו עד היום (לפי עדותה של בתו, אסתי מאיר). תייגו בתגובות את מי שמעדיפים מסע קניות בקַנְיוֹן ואת מי שמעדיפים לטייל בקַנְיוֹן האדום בהרי אילת – והזכירו להם שבשני המקרים ההגייה התקנית זהה! 😉👇 https://scontent-cdg4-2.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/769387341_1558662989631807_5648303967133310863_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=109&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=9hpk_HrghwAQ7kNvwGopven&_nc_oc=AdqQHrpCaSkzLJROY3v2BO56SV1a7Z70vXx_GfXu6-uv1mQxhLEUTRiM5ltXmh5vSF0&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-2.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=xxCzelSmNvJx0Ase4-Tfmw&_nc_tpa=Q5bMBQI4QgIujfnVmY2oHHQfZ_XWw1qLjYdRcRrzr_5SjBMNvzXJwILcWfLQ3FyiJVQ0xwtqhWryRWy7&oh=00_AQHhaLE39m9mDl3_z0uRJ-fLwMnaYh93h7dIClFkKBpRqA&oe=6A8460B8 (Feed generated with FetchRSS)
без подписи
האקדמיה ללשון העברית on Facebook אין? אכן? נאמר על זה אמן? 😊 אין? אכן? נאמר על זה אמן? 😊 https://scontent-cdg4-2.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/770609205_1557668666397906_4723873476718239803_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=101&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=KvzLlatdhq0Q7kNvwHFlmkI&_nc_oc=AdpbcT4Zbo29HuYGNjlPvmha5XT1N9bfcqCCESLD1G2EH8WTMsqCC15CcZXjt1cURpc&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-2.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=ZtsQgTSO154sNNbSTFcJBg&_nc_tpa=Q5bMBQLik-aDXkDji__is4Cyn8_bFylLUi6xYHiNM2RgigKaWXSqVTyiFxw75MWNUX9sCE8xjnZ8OjrN&oh=00_AQGINcQ9ZbnI-QtFTC7n2GRo5zIOrNOVYgAa4lh_BcR1MQ&oe=6A83175D (Feed generated with FetchRSS)
без подписи
האקדמיה ללשון העברית on Facebook שימו לב: הצפייה מתאימה לכל הגילים! שימו לב: הצפייה מתאימה לכל הגילים! (ולא "לכל הגילאים"). אנחנו מזכירים שוב: 👈 גילים היא צורת הרבים של גיל. 👈 גילאים היא צורת הריבוי של גִּילַאי. ומה הם גילאים? בני אותו גיל, מי שמשתייכים לקבוצה של בעלי גיל שווה. שימו לב כי המילים גילַאי וגילאים משמשות בעיקר בתחום הסוציולוגיה, ובשאר ההקשרים אין צורך להשתמש בהן בכלל. כך גם נאמר: הכניסה מותרת לכל הגילים (ולא "לכל הגילאים"). שתפו ותייגו כדי לתקן את הטעות הנפוצה אצל בני כל הגילים. 😉 https://scontent-cdg4-3.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/769528011_1557042219793884_5838364157725237246_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=111&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=Y7f9Wo-x8NoQ7kNvwEosAap&_nc_oc=Adok4SqNNPohS2px0OQmqzyMl6RQRZxn6OmKGXPIo0kmYrsLk639CMY68pHRXY_IwKI&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-3.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=mfmp9a1l5XOmM1T16X_Yug&_nc_tpa=Q5bMBQJlF_84WWpewTTJgOoChD2bzh6lC1R9HmKHVanfrLPKCJBczDCAJuMA9YZfEmFnQcT4Zwv88FSp&oh=00_AQEDG0rCpi1DkX2UBZsEdsdiBbdbOo8clFTMZ-BHZWIYNA&oe=6A81AC05 (Feed generated with FetchRSS)
без подписи
האקדמיה ללשון העברית on Facebook מוח לא מוכשר? מוח לא מוכשר? אולי הוא פשוט לא בכושר. 🧠 ⠀ כמה מילים על הקשר בין כשרות, כושר וכישרון: ⠀ המשמעות המקורית של כָּשֵׁר היא "ראוי וטוב", ומן המשמעות היסודית הזאת התפתחו משמעויות נוספות: ⠀ 👈 כשרות – בלשון חז"ל התייחדה המילה כָּשֵׁר לתיאור מה שראוי ומתאים לפי ההלכה. מכאן גם כַּשְׁרוּת, בייחוד בהקשר של מאכלים. ומאכל שנעשה כשר הוכשר, והרי הוא מוכשר. 👈 כישרון – במקור 'תועלת', 'יכולת טובה' וכדומה, וכיום סגולה טבעית להשגת הישגים בתחום מסוים או לרכישת מיומנות כלשהי. מכאן כישרוני ומוכשר במשמעות 'בעל כישרון'. 👈 כושר – המילה כֹּשֶׁר קרובה ביסודה למילה כַּשְׁרוּת במשמעות 'תַּקִּינות', 'מצב כשר' וכדומה. בעת החדשה קיבלה המילה משמעות של יכולת ואפשרות: כושר ניתוח, כושר עבודה, והיא רווחת במיוחד בצירוף 'כושר גופני', כלומר 'היכולת של הגוף'. מכאן רווח השימוש במילה 'כושר' לבדה במשמעות 'כושר גופני', ולעיתים אף במשמעות 'התרגילים הדרושים לשם פיתוח הכושר הגופני' ("עשיתי כושר"). ⠀ תייגו מוחות מוכשרים. 🧠 https://scontent-cdg6-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/770999940_1556620456502727_4297381464796330822_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=103&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=mX9OVxGESaQQ7kNvwEy9Dlb&_nc_oc=AdovtVypIdfoqM9B_nlL8LP1Nik7CMUNmaQJGA3BSPdNlPYt5-zjCCHHx_ZLsuZA9ko&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg6-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=mfmp9a1l5XOmM1T16X_Yug&_nc_tpa=Q5bMBQIaz8AG5XiQuXVN3fHGSAwau612Mg6jdQcONqIIq0bIrQO2TXOC2w4Q6a7YSddtSX9kxLtHGEg5&oh=00_AQGmotHkdjyo8CO899Up9LtFRD5itpN8QqBVdhD1lsD4EQ&oe=6A81B7A4 (Feed generated with FetchRSS)
без подписи
האקדמיה ללשון העברית on Facebook הפונה מגיא בן הינום הציב בפנינו שאלה מעניינת: הפונה מגיא בן הינום הציב בפנינו שאלה מעניינת: ⠀ אם חיים ומוות הם הפכים מוחלטים, מדוע ל"סכנת חיים" ול"סכנת מוות" יש משמעות זהה? ⠀ התשובה שלנו: לכל אחד משני הצירופים היגיון משלו, והם מביעים את אותו הדבר מנקודות מבט שונות! ⠀ אשמדאי, שים לב: ⠀ 😈 סכנת מוות היא הסכנה שמישהו ימות. 😈 סכנת חיים היא סכנה לחיים, דבר המסכן את החיים. ⠀ טוב לדעת כי הצירוף העברי המקורי שאמור להזהיר אתכם מסכנה הוא בכלל '"סכנת נפשות'", והוא נזכר כבר בספרות חז"ל. ⠀ הכי חשוב – שמרו על עצמכם! 😎 https://scontent-cdg4-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/769804207_1555997659898340_3183298583396409995_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=104&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=D0tr_dlJ_VAQ7kNvwHYUGZG&_nc_oc=Ado79468dy98wLTlEO8H3R5NyFioWPWTcVL3xagdyTahB1q9HRYYnMabWgT4WDkrC6Y&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=i35EMH7g547UQEt2kXfvKw&_nc_tpa=Q5bMBQKMOirG36Mov0rp5lp56qkfn3lIuhAynJR6ktSNylIXw6tFbRJP4UE4VriafMfUKLkH0kz8DPI0&oh=00_AQE1YxxGUe-BmuPtNQA_ZqT513dTl1l2Etrqf_7BOpOI9A&oe=6A807C05 (Feed generated with FetchRSS)
без подписи
האקדמיה ללשון העברית on Facebook שחר וירין, העליתם תהייה מעניינת ודי שכיחה שחר וירין, העליתם תהייה מעניינת ודי שכיחה... 😉 ⠀ 👈 שכח – לא זכר עוד, נשמט מזיכרונו. 👈 שכיח – מצוי, נפוץ, קורה לעיתים קרובות. ⠀ איך קרה שמהשורש שכ"ח נוצרו שתי מילים הפוכות במשמעות? בקצרה: לא ממש ברור. 🤯 ⠀ 👈 בעברית – שכח הוא 'לא זָכַר', וכך במפורש במקרא: "וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" (בראשית מ, כג). 👈 בארמית – השורש הארמי שכ"ח עניינו דווקא מציאה והימצאות. שְׁכיח (או שְׁכיחא) בארמית פירושו 'מצוי', ובהשראתו נוצר בימי הביניים בעברית שם התואר שָׁכִיחַ. ⠀ שני הסברים אפשריים להבדל במשמעות: 👈 המילים האלו נובעות במקור משני שורשים שונים. 👈 ייתכן כי הוראת השורש העברי והוראת השורש הארמי הן גלגולי משמעות של שורש אחד המציין מושג כללי של הימצאות (בגוון חיובי או בגוון שלילי). ⠀ אל תשכחו לתייג חברים ששוכחים מה זה שכיח 🤓 שחר חסון - Shahar hason Yarin Hay Itzhak (Feed generated with FetchRSS)
האקדמיה ללשון העברית on Facebook הוא בחור כארז והכול הוא בחור כארז והכול @tamardiskin_ @boniel.ofri @28.koma (Feed generated with FetchRSS)
האקדמיה ללשון העברית on Facebook זו התקופה המלחיצה (או המרגשת) בשנה שבה יש סיכוי שתיתקלו בנחש בחצר או בטיול.🐍😲 זו התקופה המלחיצה (או המרגשת) בשנה שבה יש סיכוי שתיתקלו בנחש בחצר או בטיול.🐍😲 ⠀⠀ ⠀⠀ אנחנו כאן כדי לעזור לכם להבחין בין שני נחשים נפוצים שקַל מאוד להתבלבל ביניהם: ⠀⠀ ⠀⠀ 👈 צפע מצוי – ארסי מאוד 👈 זעמן מטבעות – כלל וכלל לא ⠀⠀ ⠀⠀ צפע מצוי (הידוע גם בכינוי 'צפע ארץ־ישראלי') הוא הנחש הארסי השכיח בישראל. הצפע מתגורר במגוון בתי גידול, אבל בשל חיבתו למקומות יישוב מפגשיו עם האדם, בעיר ובכפר, תכופים למדי. השם צפע (וגם צפעוני) מופיע במקרא במובן נחש ארסי. מקור השם אינו ברור, אבל יש מי שמשער שמצטלצל בו קול נשיפה מאיים. ⠀⠀ ⠀⠀ ⠀⠀ ⠀⠀ זעמן מטבעות – נחש לא־ארסי אך זריז ותוקפני, ומכאן השם זעמן. ייתכן שהשפיע כאן גם צליל שמו היווני zamenis, המורה אף הוא כעס וחרון. ⠀⠀ ⠀⠀ ⠀⠀ ⠀⠀ כיצד נבדיל ביניהם? 🤔 ⠀⠀ ⠀⠀ ⠀⠀ ⠀⠀ 👈מבנה הגוף: ⠀⠀ ⠀⠀ צפע – הגוף גדול ועבה והראש קצר ומשולש. זעמן – הגוף דק וארוך והראש מעט מובחן ממנו. ⠀⠀ ⠀⠀ 👈סימן בולט על הגב: ⠀⠀ ⠀⠀ צפע: לאורך הגב נמשך פס מעוקל עבה וכהה, לפרקים מקוטע. זעמן: לאורך הגב ערוכים כתמים חומים, כעין מטבעות, שאינם מחוברים זה לזה. ⠀⠀ ⠀⠀ 👈אישוני העין: ⠀⠀ ⠀⠀ צפע – בצורת קו אנכי (בדומה לאישוני חתול) זעמן – עגולים ⠀⠀ ⠀⠀ ⠀⠀ ⠀⠀ והכי חשוב: כשרואים נחש, ארסי ולא־ארסי, מתרחקים ומרחיקים אחרים ומאפשרים לו להמשיך בדרכו. אם הוא נצפה בסביבת הבית או החצר – יש להזעיק לוכד נחשים מקצועי. ⠀⠀ ⠀⠀ ⠀⠀ ⠀⠀ שתפו ותייגו לתועלת כולם... 😊 https://scontent-cdg6-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/769222228_1554745066690266_5730754662285024792_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=103&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=yalRJ_32WQ8Q7kNvwE3ROjX&_nc_oc=Adoc6J1uFTMEky5WL3vzb5GBMdSXDhWPvSHu3eo7H_4k-fA0P4-FFVDdfXAKD6JwO6E&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg6-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=i35EMH7g547UQEt2kXfvKw&_nc_tpa=Q5bMBQJKUSH0uWs240kTep_1iwhCEItRyhNsfKtaA-833G2rWp23UPy2S9F7NObEojx7SmcyCLbZErTX&oh=00_AQHUVHmYvgftMFjf3sXAHLWpVHf_YK7RPRpb_SuheeraXA&oe=6A8077C2 (Feed generated with FetchRSS)
без подписи
האקדמיה ללשון העברית on Facebook מכירים את המשפט "הוא הצליח לכתוב נח בשבע שגיאות"? מכירים את המשפט "הוא הצליח לכתוב נח בשבע שגיאות"? 😲 ⠀ לקראת סוף השבוע, יש לנו שני אתגרים עבורכם: ⠀ 1️⃣ מי הגיבורים והגיבורות שיצליחו לזהות לפחות 7 שגיאות (או יותר!) במשפט בבועית הדיבור? ⠀ 2️⃣ מי הנועזים והנועזות שיצליחו לכתוב לנו בתגובות משפטים נוספים שיש בהם 7 שגיאות (או יותר!). ⠀ ⠀ אתגרו את עצמכם וכתבו לנו בתגובות את השגיאות ואת המשפטים שלכם: ומי יודע? אולי תזכו לתהילת עולם (או שמא לדיראון נצח). 😊 https://scontent-cdg4-3.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/766072153_1552630123568427_3559408276517673760_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=111&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=7fKiOThS3k8Q7kNvwFjjoxd&_nc_oc=AdqtteVkSuNZscWPvMUJpEo6cZIgVqO20PdsRdjOQB0AIHrGGhGAUXha7tsttrqLHtM&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-3.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=2_D7Tnzu13Q9nYEWfyFTgg&_nc_tpa=Q5bMBQGUpy3LaJcSCXBO_P2gfsWy_E-jovP7HKHOJbS_KRSfsnAy_s6SFsUzDjizkHuWumb7kB7AOUH1&oh=00_AQHXQMI_hKYXdZiZfPiUYUuppDAudTfd4abZ39GGqaBzjQ&oe=6A7C5F3B (Feed generated with FetchRSS)
без подписи
האקדמיה ללשון העברית on Facebook אין מתוק מהֶלחם מוצלח אין מתוק מהֶלחם מוצלח. 🍫 הֶלְחֵם (או בשמו הידוע 'הלחם בסיסים') מציין מילה אחת שנוצרה משתי מילים אגב מיזוג עיצורים או השמטתם. באיור ארבעה הלחמים מוצלחים במיוחד. ☕ חַרְסִינָה – מה הקשר בין החרס הלבן והעדין למדינה באסיה? החרסינה (פורצלן) יוּצרה לראשונה בסין ומשם התפשטה לשאר העולם (ולכן באנגלית שמה פשוט China). מכיוון שמדובר בחרס שהגיע מסין – קבע ועד הלשון בשנת תרע"ד (1914) את השם חַרְסִינָה (חֶרֶס + סִין). 🦆 בַּרְוָז – ידעתם שפעם שמו נהגה בשתי מילים: בר אווז? המילה בַּר בהלחם זה איננה המילה העברית שמובנה פרא או חוץ, אלא המילה הארמית שמשמעותה בֵּן (בַּר אֲוָז = בן אווז). במרוצת הזמן המילים הולחמו ושמו הפך ברווז. 🚦 רַמְזוֹר – אחד ההלחמים השימושיים בחיי היום־יום שלנו נוצר ממיזוג המילים רֶמֶז ואוֹר. מחדש ההלחם הוא שר התחבורה הראשון דוד רמז... מהו ההלחם האהוב עליכם? ספרו לנו בתגובות! 👇 https://scontent-cdg4-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/767068634_1552026783628761_7669728073736658467_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=108&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=oVyT24K0N7YQ7kNvwGgd2XU&_nc_oc=Adr0hTVqJi6dprGtX1shBHAcR8qkiF3ibteVgNdjiw02R3Wmr1sF9a1-7Q4hlnoNh4M&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=7q9OstljjXvFZA49Fl-FWg&_nc_tpa=Q5bMBQGauAFMO1A-ByKmUq0Go8rHIlvVVPdU_XaNNlNLGYzFpaPWd08CKX5p50c8SXUBLMfZ3W8du5FP&oh=00_AQH8Fa61v3HoGsbXZEdN6_Xtm_KMK4eYwO5KI3xiKl35qg&oe=6A7AFF7D (Feed generated with FetchRSS)
без подписи
האקדמיה ללשון העברית on Facebook אתם: שיבולת שועל היא אוכל לציפורים או אוכל לאנשים? אתם: שיבולת שועל היא אוכל לציפורים או אוכל לאנשים? אנחנו: מה הקשר בין שיבולת לשועל? 🤔 🐯 "שיבולת שועל" נזכרת במשנה כאחד מ"חמשת מיני דגן" – מינים שנקבעו להם דינים מיוחדים בהלכה היהודית. ⠀ 🐯 על פי חלק מן החוקרים שיבולת השועל המופיעה במקורות אינה זו המוכרת לנו כיום: יש הסבורים שהיא סוג של שעורה, ואילו אחרים מזהים אותה עם מיני דגן אחרים כמו שיפון או דורה. ⠀ הועלו שתי השערות עיקריות כיצד קיבלה שיבולת השועל את השם המסקרן: ⠀ 🐯 לפי פירוש רש"י (שזיהה אותה עם שיבולת השועל המוכרת בימינו) מין דגן זה נראה כזנב שועל ומכאן שמו. כידוע גרעיני שיבולת השועל אינם זקופים כשאר המינים כמו חיטה ושעורה, אלא משתלשלים ומתבדרים והמראה מזכיר זנב שועל. ⠀ 🐯 לפי זיהוי אחר השם שיבולת שועל ניתן למין דגן מפני שהוא משמש מאכל לשועלים. דבר אחד ברור: שיבולת שועל נחשבת לבעלת שלל יתרונות בריאותיים, ועל כן רבים נוהגים לשלבה בתזונה ולצרוך אותה באופן קבוע. ⠀⠀ ⠀⠀ הפיצו את הבשורה בקרב השועלים והשועלות, חובבי הדייסות וחובבות חלב (סליחה, משקה) שיבולת שועל... 😎 https://scontent-cdg4-2.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/767585975_1551659533665486_4408396400865615786_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=107&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=3mv52YsaskIQ7kNvwEYiwDl&_nc_oc=AdoHeg4tHGEr9_wnUYLUp-DNTXanKsuMq65istDcoDaB4zlOE75cX2NJQZR_imppXgw&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-2.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=7q9OstljjXvFZA49Fl-FWg&_nc_tpa=Q5bMBQFz1rZ1MVboUpYcgArZ76sLaI4Q1QeV5iixd-RwKakApyHJZtJWU4lXmtvUqf4Gg1TIo8Xyc96b&oh=00_AQHuRECxiBbyR9S-MXRLCF0ls5JG0plZvd_orGwBjO4B7Q&oe=6A7B1496 (Feed generated with FetchRSS)