אינטרנט ישראל
описание
עדכונים טכנולוגיים שבועיים בזמן אמת. ללא ספאם, ללא הודעות נוספות.
8 526
подписчиков
Охват к подписчикам
65,2%
ERR
Реакции к просмотрам
0,40%
447 на 20 постов
Пересылки к просмотрам
0,20%
227
Постов в день
0,1
всего 20
Где отзываются чаще
доля реакций к просмотрам- 30 июн.טירוף הבינה המלאכותית משתולל וידיעה רודפת ידיעה. אני מתכנת זקן וממורמר ומסרב להשתחוות לטרנד. במיוחד כשאני רואה איך מתחת לכל ההיסטריה יש פשוט קוד פייתון שמריץ את הכל (לפעמים גם ג׳אווהסקריפט). מי שרוצה גם לראות, בואו איתי אל עולם האייג׳נטים הקסום. כל פעם שאומרים ״סוכן״ או ״אייג׳נט״ יש את האסוציאציה של אייג׳נט סמית שבא ויורה בניאו בסרט המטריקס וסוף העולם ומשפיעני בינה מלאכותית צורחים שעוד שניה כולם מובטלים. בפועל, אני עובד ויוצר אייג׳נטים כבר שנתיים+ בסביבת פרודקשן והכל... די פשוט. בפוסט הזה אני מסביר למתכנתים איך אייג׳נט נראה ואפילו מממש אחד בפייתון. ברגע שרואים את זה בעיניים עם כלים והכל... הכל מתבהר. הקוד בפייתון אבל זה באמת קוד פשוט וכל מתכנת בכל שפה יבין את זה. אפילו לא מתכנתים. אז אם יש לכם 10 דקות פנויות - הפוסט שלי יבאס אתכם קצת כי הוא הורס את הקסם. https://internet-israel.com?p=12072 -- ועוד באסה. לפני כמה חודשים מנכ״ל חברת פורד (של המכוניות) בא והתראיין והתנבא שעוד כמה שנים חצי ממשרות הצווארון הלבן גמורות כי ה AI יקח הכל. כולנו נהיה מובטלים במקרה הטוב ומתים במקרה הרע. עוד קצת טירוף לכל מעגל החדשות ההזוי כי למה לא. אבל לפני כשבוע התפרסם בשקט בשקט שחברת פורד שוכרת מחדש (או מנסה לשכור, כי חלק מצאו כבר עבודה) את המהנדסים שפיטרה שנקראים ״אפורי הזקן״. תחזיקו את הכיסא,מסתבר שאדונינו ומלכנו ה-AI אביסלע פחות טוב ממה שמר מנכ״ל חשב וציוני האיכות של המכוניות (שגם נשענות על קוד כמובן) צללו פלאים. אני בהלם. למה הם לא כתבו בהוראות ״Make it good״? טוב, בכל מקרה עוד תזכורת למרחק בין הכותרות למציאות. פורד מצטרפת לקלארנה ו-IBM וחברות אחרות שבשקט בשקט שוכרות חזרה. לתופעה הזו יש אפילו שם: AI Boomerang. זה לא אומר שאין שינויים, מהפיכות ובלגנים. אבל קחו כותרות בפרופורציות. -- זהו. קיץ נעים לכולם.1,14%
- 13 авг.פוסט חדש באתר!. בגדול, כפי שקודחים יומם וליל, הרבה דברים הולכים להשתנות בעולם עם ה-LLM. יש הרבה סיבות לחשוש, אבל אני אתמקד דווקא בהזדמנויות והפעם בפוסט: הדגמה של הגנה והתקפה על אייג׳נט עם עוגה. פוסט מיוחד עם הסברים וקוד. יחד עם פרק מיוחד בפודקאסט עמוק ב Bots עם אדם קליין, שכמוני ראה לא מעט טרנדים וטכנולוגיות ובו אנחנו מדברים על העולם החדש והאתגרים שיש בו. לצד כמובן הבעיות הישנות שלא הולכות לשום מקום. פוסט טכני עם דוגמאות קוד והסברים, יחד עם פרק של ״עמוק ב-Bots״ עם אדם קליין. https://internet-israel.com?p=12105 -- ועכשיו, לאזהרה חמורה! שוב סכנה חמורה במיוחד! מה קרה הפעם? טוב, OpenAI מזהירה שהמודל החדש ״אסטרה״ הוא כל כך מסוכן שיש לעצור את הפיתוח שלו! [צרחות, שוב סוף העולם, כולנו מובטלים ומשוטטים בשממה הגרעינית ונלחמים בסקיינט] אל תגלגלו עיניים בבקשה. זה ממש חמור. נכון, בעבר הרחוק מאד (לפני חודש) הזהירו שסוגרים את פייבל לציבור (הממשלה הפדרלית). לפני כן הגבילו את מיתוס. לפני כן מודל אחר. בהיסטוריה העתיקה, עוד כשאודיסיאוס היה קטן, אי אז ב-2019. דריו אמודי הזהיר ממודל מסוכן מאד (GPT 2 בשבילכם). אז הנה, שוב הטריק השחוק. אולי יהיה מישהו שיאמין הפעם. כתבה בגארדיאן עם כל הלחץ: https://www.theguardian.com/technology/2026/aug/08/openai-astra-security-concerns --1,11%
- 5 авг.פוסט חדש באתר על אייג׳נטים. יותר נכון פוסט המשך שבו, אחרי שבפוסט הקודם הראיתי איך כותבים אייג׳נט בכמה שורות ומה הכי חשוב להבין בנושא (שאייג׳נט זה לא קסם אפל, אלא איטרציה + כלים). הגיע הזמן להכנס לבאמת איך בונים אייג׳נט שזה בד״כ לא בקוד נאיבי אלא שימוש בפריימוורקים. אז הדגמתי עם לאנגצ׳יין שפעם היתה מושמצת מאד (גם בצדק) והיום אפשר לומר שהיא שיקמה את מעמדה. מה שהכי חשוב הוא לא הקוד עצמו, גם ככה LLM בונה אותו. אלא ההבנה, מה עושים ואיך עושים. יש הדגמה, פרומפטים וגם קוד. אני מתכנת, אז הרבה יותר קל לי להסביר ולהדגים עם קוד. יש גם סרטון שהכנתי שממש נהניתי לעשות אותו. https://internet-israel.com/?p=12090 -- ובפינת הדברים המעניינים אך כאלו שצריך לקחת בפרופרציה. יש את הסיפור של האיג׳נט של OpenAI שברח ״מהמעבדה״ והתקיף את השרתים של האגינג פייס. בעוד הסיפור מענין (יש כאלו שיגידו שלא אמיתי), לא מעט אנשים סירבו להתרגש מההייפ המדע הבדיוני. האם אייג׳נטים מרמים? כן. אם לא מגדירים להם הגדרות קשיחות הם יכולים להשלים את המשימה בדרכים מאד מפתיעות. אני למשל כתבתי אייג׳נט שהיה אמור לעמוד בתוצאות של טסטים. הוא אכן עמד בזה, אבל איך? שינה את תוצאות הטסטים. אייג׳נטים נשענים בבסיס על מודלי שפה גדולים שיש להם הגנות. אנחנו קוראים להם גארדריילס, שמונעים מהם למשל להמליץ לנו לירות במשתתפים האחרים אם אנחנו רוצים לנצח במירוץ (למרות שזה דרך ואלידית ומי שרוצה לראות יכול לראות את הסרט ״הדיקטטור״ עם סשה ברון כהן שניצח את תחרויות הריצה ככה). במקרה של האייג׳נט שרץ במעבדה של OpenAI - הגארדריילס היו חלשים יותר. כאמור - מעניין אבל צריך לזכור שכל המעורבים מרוויחים מההייפ הזה. https://www.themarker.com/captain-internet/infosecurity/2026-07-22/ty-article/.premium/0000019f-8922-d076-a39f-9d3e1bc10000 -- ובפינת הבידור כי גם ככה אוגוסט וחם. יש לא מעט חברות שמטמיעות אייג׳נטים כשיענו או יצרו קשר עם לקוחות. אחת הדרכים הטובות ביותר היא לבקש בקשה לא סטנדרטית כמו עוגת שוקולד, משוואה מתמטית או קומפוננטה בריאקט. אם הנציג האדיב מייד שולף את התשובה לשאלה המוזרה, סביר להניח שמדובר במודל שפה. עושים את זה המון וזה די מצחיק אבל גם מדאיג (כי זה מראה שלא הציבו הגנה על האייג׳נט). ידידי אלון הורינג פרסם צ׳אט ווטסאפ עם נציגה בשם אחינעם מרשות החדשנות שביקשו ממנה מתכון לעוגה והיא מייד ענתה. הוכחה שמדובר באייג׳נט. א-ב-ל, רשות החדשנות הגיבה עם תמונה של הנציגה וסיפרה שפשוט הנציגה, שנמאס לה מבקשות כאלו, חמדה לצון ושיגרה מייד מתכון לעוגה. בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית יש אדם שמתחזה לאייג׳נט :) טוב, לא יודע אם זה בהיסטוריה האנושית אבל עדיין זה לא שגרתי. כולם לקחו את זה ברוח טובה יחסית וקצת חיוך בימים לא פשוטים.0,67%
- 30 дек.הפוסט הנוכחי עוסק בפרשה אקטואלית שחזרה לכותרות. פרשת אלקטור. אלקטור, אפליקצית בחירות מרובת כשלים אבטחתיים ברמה שלא ראיתי כמותה והמנכ״ל שלה, מר צור ימין, תבעו בתביעת דיבה את נעם רותם, חוקר אבטחת מידע ואת נעמה שפירא מכאן11 כי הם דיווחו שהאקר שהצליח לחדור שוב למידע של האפליקציה מאיים לשחרר את כל המידע שהוא גנב ממנה לרשת. מה שקרה בפועל. מר ימין ואלקטור הזדעזעו לגלות שמישהו רמז שהאפליקציה שלהם לא מאובטחת או משהו בסכגנון ותבעו. התביעה נדחתה ופסק הדין מעניין מאד כיוון שיש בו לקחים חשובים לדעתי לכל מתכנת ובונה מערכות. במיוחד בתקופה הזו של LLM שמייצר קוד. בגדול, קביעה שאין הבדל חוץ מסמנטיקה בין פריצה לדליפה, אחריות על מחיקה של מידע (על פי השופט,אלקטור הציגה שישה תצהירי ביעור כוזבים) והחשיבות העצומה של לוגים עבור קוי הגנה משפטיים. שלא יהיה מצב שעל החברה שלכם או עליכם יכתבו פעם ש״יש להעדיף את גרסת הנתבעים על פני גרסת התובעת בכל מקום שבו ישנה מחלוקת עובדתית.״. לפי דעתי יצא פוסט נהדר שחובה על כל אדם טכני, לאו דווקא מתכנת, לקרוא אותו. https://internet-israel.com?p=11947 באופן אישי, זה רק מראה איזה סיכונים יש כאשר מנסים לדווח על תקלת אבטחת מידע. אפילו במקרים כאלו, שהדיווח היה מינורי ואלקטור היא באמת חברה מלאת חורים. אפילו שהתביעה נדחתה, ההווצאות (20 אלף ש״ח לכל נתבע) הן כלום לעומת העבודה, עוגמת הנפש וההוצאות הממשיות של ההליך המשפטי. -- ובפינת הפרונט אנד, הילל ספיבקוב בפוסט מעניין על איך אפשר לעשות סקיילינג לבדיקות מקצה לקצה עם Playwright כאשר יש מולטי טננט. האמת שבדיקות E2E הן חשובות, אבל הן יכולות להיות ארוכות ומייגעות וכל מתכנת שמת כבר שהקוד שלו ייכנס ורואה בעיניים כלות את העיגול החום בגיטהאב ומטפס על הקירות עד אז יודע למה שאני מתכוון. במיוחד שפתאום הבדיקה נכשלת כי היא לא יציבה (!!!) בא לך לשרוף את המועדון... טוב, אני חורג. זה פוסט טכני שיכול להקל על המצב. https://medium.com/cyberark-engineering/scaling-e2e-tests-for-multi-tenant-saas-with-playwright-c85f50e6c2ae -- אני חובב מושבע של נוקדנות וקטנוניות – אלו הכלים הכי טובים לחשיפת האמת. הנה דוגמה טרייה (באיחור של שנתיים): לפני כשנתיים, שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי שיגר מכתב בהול למטא (פייסבוק). הטענה: האלגוריתם פוגע בחשיפה של ינון מגל. הדרישה: פתרון מיידי. זה לא היה מכתב אישי, אלא פנייה רשמית של שר בממשלה לחברה רב-לאומית. ידידי, עו"ד יהונתן קלינגר, הגיש בקשת חופש מידע (כלי מדהים לנודניקים שכל אחד יכול להגיש אגב) פשוטה: מאיפה לשר המידע הזה? האם יש הצדקה של *נתונים* מאחורי המכתב הרשמי? אחרי שנתיים של המתנה, התשובה הגיעה: אין מידע כזה. מתברר ששר התקשורת פשוט בדה נתונים מליבו וניצל משאבי מדינה כדי... לא יודע מה בדיוק למה. אבל סתם, תחושת בטן נכון, עברו שנתיים וזה נראה כמו היסטוריה רחוקה, אבל העיקרון נשאר רלוונטי מתמיד. מה זה אומר עליו ועל המשרד? כל אחד שישפוט בעצמו. -- כריסמס מאחורינו, ראש השנה האזרחית ונובי גוד לפנינו וכל מי שעובד עם העולם המערבי מרגיש הקלה ורגיעה (יאי! אין פגישות בערב) לפחות בשבועיים הקרובים. זה הזמן לנצל את זה שפה עסקים כרגיל והשקיע בתשתיות, בייצוב מערכות, בפתרון כל מיני בעיות שמטריפות את הפיתוח והכנה לחידוש העבודה אחרי ה-10 לינואר. מאחל צום קל למי שצם היום (תאריך משמעותי מאד לטעמי), נובי גוד שמח בעוד יומיים או סתם יום מוצלח למי שלא חוגג כלום :)0,62%
- 1 дек.הלינקדאין מלא בסטטוסים של אנשים שמתלהבים מה-LLM ומהיכולת של כל אחד ליצור תוכנה בקלות. האמת שאכן ה-LLM מזניק את התפוקה של כל מתכנת ומאפשר גם לאנשים חסרי ידע טכני ליצור דמואים מרהיבים. בדיוק כמו שפיגמה או Wix\Elementor מאפשרים ליצור אתרים מרהיבים. אבל כל מי שבנה אתרים יודע שיש הבדל משמעותי בין דמו מרשים לאתר אמיתי שעובד כמו שצריך. כך גם עם קופיילוט, קורסור וחבריהם הנהדרים. אפשר ליצור איתם דברים מוצלחים אבל בין הדמואים לבין אתר פרודקשן יש הבדל תהומי. המון פעמים זה בכלל לא דברים שקשורים לקוד עצמו אלא מה שמסביב. לפני כמה זמן גלשתי לי בנחת בלינקדאין בין מאות אלפי סטטוסים חסרי תוחלת מצאתי דווקא סטטוס מעניין שמבקר כתבה שבה מנכ״ל של חברת השמה כלשהי בלבל את השכל על AI. טוב, לזה אנחנו רגילים. אחת התגובות היתה של אדם בגילי, חביב וסימפטי שסיפר על כך שהחומות נפלו בין הטק לבין העולם ועכשיו יש תחושה שהכל אפשרי וסיפק אפילו קישור לסטטוס שבו הוא סיפר על כך שהוא הרים אפליקצית חניה שנראית טוב. היא באמת נראית טוב! מה נראה פחות טוב? כיוון שאני חרא של בן אדם, לא בחנתי את הקוד או אפילו את העיצוב והלכתי כמובן להיסטוריה של הקומיטים. אחת הרעות החולות של קידוד לפי תחושה זה שמי שמשתמש בו, מתייחס לגיט כאל תוכנת גיבוי ששומרת דברים אבל גיט היא לא תוכנת גיבוי אלא תוכנה לניהול גרסאות תוכנה וזה הבדל משמעותי. הקיצר, כמובן שלא היו פול ריקווסטים מסודרים או איזשהו git flow אבל מה שהיה (וזה קורה המון) זו היסטוריה שלמה של הקבצים שנמחקו.כלומר האיש שם לב שה-LLM, במקרה הזה קופיילוט אייג׳נט יצרה כל מיני קבצים בעייתיים כמו SECRRETS או כל ההיסטוריה של כל השיחה עם האייגקנט וביקש מהקופיילוט למחוק אותם. הקופיילוט עושה קומיט יפה של מחיקה ואפילו מסביר בהערות לקומיט ש:״מחקתי את הסודות שהיו גלויים״. אבל הקבצים גלויים בהיסטוריה של הקומיטים כי גיט עובדת ככה. זה לא באג, זה פיצ׳ר. בגדול לטוקנים ו-secrets אפשר לעשות rotate. קורה ולא נעים. אבל עם קבצים אחרים ואישיים יותר שהשתרבבו לפרויקט, זה כבר קשה ומצריך לעשות rebase ולשנות את ההיסטוריה. ברדק רציני. בכל מקרה במקרה הזה וגם באינספור אחרים דיווחתי. אבל האדם החביב הגיב באופן פתוח ונחמד במקום האיומים הרגילים של התביעות והפניות למשטרה והסביר שפשוט אין לו מושג - אז החלטתי להקדיש לו פוסט שלם שמסביר על הסכנה הנסתרת שיש לנו בקומיטים. בין הסבר טכני לבין חפירה אחרת שמתי אימבוד של שירים שאני אוהב. יצא פוסט חמוד שבהחלט יכול לסייע. גם לוייב קודרים אבל גם למתכנתים המנוסים יותר שמשוטטים בלינקדאין, רואים פרויקטים כאלו ויכולים ממש להציל נפשות. https://internet-israel.com/?p=11894 -- כמה דקות לפני סוף השנה, ב-24 לדצמבר. אני אשתתף במיטאפ שמתארגן באיזור השרון (רעננה) בחברת Torii. אני הולך לדבר בין היתר בדיוק על דברים כאלו ולשתף מהצד שלי גם בתור מישהו שכותב קוד עם LLM וגם בתור מישהו שכותב ויוצר מוצרים שמשתמשים ב-LLM או יותר נכון מולטי מודל בליבת המוצר. יהיה כיף. https://www.eventbrite.com/e/building-smarter-together-with-ai-tickets-19684501052540,56%
- 26 апр.יש עדיין ירי בצפון אז אין ״אחרי מלחמה״ אבל אחרי החגים ויום העצמאות הגיע הזמן לנסות ולחזור לעדכונים באתר. המאמר שלי יעניין מאד את כל מי שכותב קוד ומסביר על מה זה פרויקט שהוא AI Ready. המונח הזה מוצא חן בעיני והוא מתאר פרויקט שיש לו תשתיות מותאמות לעבודה עם סוכני LLM כדי לקצר תהליכים כאשר מפתחים אותו ועובדים עליו. מסקילים ועד הוראות ודרך כלים ומבנים של ספריות שעוזרות ל-LLM - ולא משנה אם זה קורסור, קלוד קוד או כל דבר אחר, להבין את הקוד ולנפק קוד יותר יעיל. המאמר הראשון בסדרה עוסק בתרומה של CI יציב וטוב לעבודה מול סוכני LLM. בזה ש-CI טוב נותן להם פידבק מיידי ומקצר תהליכים ואיטרציות. אז אני מסביר שם. אני מודה מאד לגליה קרופך, שעובדת איתי על כמה פרויקטים, שתרמה לעניין הזה. https://internet-israel.com?p=12036 -- יש המון המון טירוף סביב העניין של ה-LLM והמשרות כאשר המון נביאים משמיעים נבואות זעם. נזכרתי בנבואת זעם כזו שהושמעה על ידי ג׳פרי הינטון, מומחה פורץ דרך לראייה ממוחשבת ובאמת אחד התותחים בתחום שאמר ב-2016 שהוא ממליץ לרופאים לא להתמחות ברדיולוגיה כי המודלים של הראייה הממוחשבת טובים יותר באבחון בעיות ובפענוח סריקות רפואיות. הוא צדק, אגב. המודלים יותר טובים. אבל הביקוש לרדיולוגים עלה. דרמטית!@ למה? בעבר, לפני המודלים בגלל העלות הגבוהה והזמן הממושך שנדרש לפיענוח, רופאים הזמינו סריקות רק במקרים של חשד ממשי. כיום, כשהמערכות מאפשרות ניתוח מהיר וזול, סריקות הפכו לכלי שגרתי ואז יש הרבה הרבה יותר מקרי קצה שמחייבים התערבות אנושית ופעם בכלל לא היו נסרקים כי הכל עלה המון כסף וכל דבר דרש התערבות אנושית. הפרדוקס הזה נקרא פרדוקס ג׳יבונס שקובע שדווקא בגלל שמשאב מסוים נהיה זול יותר, הביקוש אליו עולה. זה קרה בהמון מקרים, זה יקרה גם בעולמות הקוד. כתבתי על זה בדה מרקר, כתבה יחידה בין כל נבואות הזעם, אבל חשוב שגם יהיה את הקול הזה. אורי אליאבייב, שמבין דבר או שניים בבינה מלאכותית, גם מרואיין. https://www.themarker.com/captain-internet/2026-04-24/ty-article/.premium/0000019d-ba04-db3c-a1ff-ffa57b6d0000 רואים את המאמר הזה שלעיל? זו דוגמה לבעיות חדשות שקיימות בעולם התכנות ופשוט לא היו קיימות בעבר. -- מאחל לכולם לחזור מהר לחיים.0,50%
- 23 февр.בוקר מעולה, אז השווקים רועדים, עוד שניה ה-LLM מחליף את כולנו. אבל אני לא כל כך בטוח בזה. כלומר מהפיכה והכל אבל אני אדם מבוגר, עברתי כמה מהפיכות בחיים (כולל את מהפיכת האינטרנט, כן, אני זקן). גיל מבוגר זה בד״כ לא כזה להיט אבל הוא נותן לך משהו יקר מפז: פרופרציה ושיקול דעת. זה, יחד עם העובדה שבשנים האחרונות אני ליטרלי עובד עם מודלים באופן מאד מאד צמוד, מעניקים לי זווית קצת יותר ייחודית ומעניינת. הפוסטים והתכנים היום הם בסימן הזה. המתכנת אדיר דוכן שעובד באלמנטור כתב פוסט מטריד מאד: ״כן, אי איי הולך להחליף אותך. אני יודע כי הוא כבר החליף אותי״. אני מאד אוהב את אדיר וגם יש לו נקודות נכונות א-ב-ל, אני לא מסכים. כתבתי פוסט תגובה ארוך עם כמה טענות רלוונטיות מהזווית שלי. https://internet-israel.com?p=12012 בפוסט יש גם אמבד לפרק שבו השתתפתי ב״עושים תוכנה״ עם עמית בן דור, שבו שפכתי את הלב על האתגרים והבעיות החדשות שיש לנו עכשיו, on top הבעיות הישנות, כן? שלא בטוח שהן הולכות לאיזשהו מקום. בפרק באמת קיטרתי כמו מפלצת. -- אם אתם קצת פחות טכניים, אז למרבה השמחה יש פרק גם עבורכם בפודקאסט AI פשוט עם בני פרבר. אני מספר שם גם על הסיכונים כרגיל אבל גם מתלהב ממש מ-openClaw. בגדול אני ארכיטקט אז אני תמיד רואה סיכונים ובעיות אבל העידן החדש הזה מאד מלהיב. המון שטויות, רספברי פיי ומשחקים והכל ממש מגניב. https://open.spotify.com/episode/6Hpoy1EvaavoGrVRszQzMv -- ואם מישהו רוצה עוד - לייב מיוחד שלי עם הכוכב נדב אבידני שבו גם אני מדבר על סוכנים ועל ההזדמנויות החדשות. זה בעצם קצת יותר טכני מהפודקאסט של פרבר אבל פחות מעושים תוכנה אז יתאים לכולם. אני מת על נדב ובכל פעם שיש הזדמנות לקשקש איתו אני רץ: https://www.youtube.com/watch?v=51O3-nKMUN4 -- וכדי לחתום את פרק ה-AI. הרצאה מיוחדת, חינמית, כיפית בקריה האקדמית אונו על איך משתלבים בתחום הטק ומה בעצם בוגרים טכנולוגיים טריים צריכים לעשות. בלי ססמאות, בלי פתרונות קסם אבל כן עם ראיה מפוקחת ממי שאכל את המשברים של 2000, 2008 וגם 2022 (רק מזכיר שסולוטו נסגרה). לא היה כיף, אבל יש מה לעשות חוץ מלשקוע ביאוש משתק. https://www.ono.ac.il/event/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-onothink-%D7%A8%D7%9F-%D7%91%D7%A8-%D7%96%D7%99%D7%A7/ -- זהו. אני יודע שזה נראה חופר או סיזיפי אבל כן חשוב לי באוקיינוס של חדשות רעות ומתיחות להכניס קצת פרופורציות. נכון, זה קשה. אבל המקצוע הטכני הוא קשה. לא סתם משלמים משכורות גבוהות בתחום הזה. עברתי כל כך הרבה מהפיכות וכל אחת מהן היתה מלחיצה בדרכה. הפעם זה באמת רציני מאד (לא כמו מהפיכת האינטרנט אבל... וכן. אני כל כך זקן שגם אותה עברתי).0,48%
- 9 июл.בעידן החדש של הבינה המלאכותית, עושה רושם שכל מה שצריך זה קצת להקליד בצ׳אט ולגמור את הסיפור. בפועל כמובן שזה שונה והיום, בפוסט הטכני החדש שלי אני רוצה לדבר על החשיבות של להבין פרוטוקול HTTPS לבינה מלאכותית. לא מהצד של המתכנת או זה שאיתרע מזלו לשלב בינה מלאכותית בתוך מוצר אלא לכולנו בתור משתמשים. פרוטוקול HTTPS הוא הבסיס של הרשת המודרנית והוא כל כך נפוץ שקשה למצוא אתר שלא משתמש בו ומי שלא משתמש בו מקבל בדפדפן סימן אזהרה אדום. אבל... מה המשמעות שלו? בגדול - תקשורת מוצפנת ביני לבין היעד. אבל את התקשורת הזו אפשר לפצח. איך? באמצעות התקנת Root CA. למשל עושים את זה ברימון. משתמשים שרוצים לסנן את האינטרנט שלהם מתקינים תעודת אבטחה נוספת על המחשב שלהם שמאפשרת לתוכנת הצנזורה לבדוק את האינטרנט שלהם. אבל יש עוד מקומות שעושים את זה. מחשבים בשליטת העבודה. אם אתם מבינים את זה ומבינים מה המשמעות של root ca, אתם מבינים שאפשר לפתוח את התנועה שלכם. אבל רגע, לא להכנס לפאניקה. יש הגנות בחוק מהאזנת סתר. א-ב-ל, יש האזנה ויש האזנה ויש הבדל מאד משמעותי חוקית בין לפתוח תנועת HTTPS ורחרוח סביב המייל האישי או סביב הווטסאפ ווב שלרבים מכם יש בעבודה לבין התכתבות עם בינה מלאכותית. הקיצר, דברים שצריכים לדעת ומעניין. חמש דקות מעניינות (אני מקווה) על הקשר בין טכנולוגיה, פרטיות לבינה מלאכותית מזווית טכנית אך צרכנית. https://internet-israel.com?p=12082 -- אם מעניינת אתכם בינה מלאכותית מהזווית של הפרטיות, אז התראיינתי בפודקאסט של אחד האנשים הנחמדים שאני מכיר: אלישע רוזנצוויג. יש לו פודקאסט ותיק בשם אלישע והזויות שאני מכיר היטב וממש שמחתי שהוא פנה אלי. דיברנו על בינה מלאכותית, על פרטיות, על סכנות תפעוליות ומזווית מאד נעימה ורגועה. שגם זה חשוב בימים המוטרפים האלו. זה מתחבר גם לפוסט. https://open.spotify.com/episode/2TbSxOCKXg2MHor4LFtiK80,39%
- 17 маяפוסט חדש באתר ובסדרה של האייג׳נטים - הפעם בחינה של MCP מול CLI. במה עדיף להשתמש? נפתח את מכסה המנוע, ניקח נשימה ארוכה ונסתכל על הנטוורק כדי להבין מה עדיף? אני אחסוך לכם את הקריאה כמובן: תלוי. תלוי בכמה וכמה פרמטרים אבל מה שחשוב הוא להבין לעומק את הפרוטוקולים, איך LLM עובד, מה זה קונטקסט ואיך מודדים יעילות של מודלים. תבינו? תוכלו להיות יותר יעילים ולבנות מערכות יחסית מהר וטוב. כל אחד יכול להקליד פרומפט בקלוד קוד, אבל בשביל לעשות את זה מהיר, זול ואפקטיבי גם במערכות גדולות - צריכים להבין בעולם החדש הזה. https://internet-israel.com?p=12023 -- ומפסגות ה-AI אל תהומות הצבא.הרבה אנשים עבדו ועמלו במבצע "שאגת הארי" ואיך אומרים תודה בצה״לית? לא, לא בונוס כספי ולא איזה תלוש מתנה. חלילה וחס. מה שמקבלים זו... תעודת הוקרה! כזו שחתומה ע״י קצין רם דרג. במבצע האחרון כמובן שאני לא עשיתי כלום חוץ מלהתעצבן ולגנוב את כל השוקולד מהילדים. אבל גם אני רציתי תעודת הוקרה נאה! וגם רציתי דרגה רמת דרג. מה עושים? ובכן... הלכתי לכלי הפריצה הידוע: דפדפן. פיקוד העורף צפון בנה מערכת משוכללת (כנראה בוייב קודינג) להכנת תעודות. כדי להפיק את התעודה, היה צריך להכניס דרגה, שם ויחידה ותעודת הוקרה משוכללת ונאה הונפקה וגם נוצר קישור יפה שנשלח בסמס. הקישור היה עם שם מתחם מפוקפק משהו ואז טקסט. מה קרה אם הסרתם את הטקסט? נכנסתם למערכת! וכך גם אני השגתי גישה למערכת והנפקתי לעצמי תעודה נאה (אגב, אני רב אלוף עכשיו). מה שיפה הוא שמתישהו המערכת קצת התחרבשה אז פיקוד העורף צפון שלח מייל לכל הזכאים עם המערכת ואמר להם ״תנפיקו כבר לעצמכם!״. לקרוא לזה שכונה זה כמובן מביך ומביש כבר אבל אין לי מילים. מה שכן, זה בעייתי בטחונית כי שם המתחם והשרתים נמצאים בחו״ל בבעלות זרה ומערכת צבאית, גם אם קקמייקה, לא צריכה להיות בשרתים כאלו. לא פשוט. תגובת דובר צה״ל היתה בסגנון ״זה רק אתר תדמיתי״. נתראה בחודש הבא. תודה לארז דסה מהצ׳אנל של חדשות הסייבר פה בטלגרם שלנו https://t.me/CyberSecurityIL וכמובן האייטם בדה מרקר: https://www.themarker.com/captain-internet/infosecurity/2026-05-10/ty-article/.premium/0000019e-10bf-d73c-a99e-dfffad9700000,37%
- 10 февр.עדכון כפול ומיוחד באתר ומיוחד למי שרוצה להציק ולהטריף את הילדים או השכנים! הפוסט הראשון הוא איך להתקין OpenClaw על רספברי פיי. באמת עדיף להתקין את זה על מכונה מבודדת ברשת נפרדת. למי שרוצה להתנסות, לשחק ולבדוק איך נראה סוכן LLM שיושב על מכונה פיזית ועובד די אינטואיטיבית עם כלים של מכונה פיזית. המדריך הוא באמת פשוט וכיפי והוא תנאי לפוסט השני. https://internet-israel.com?p=11979 העדכון השני הוא פוסט מיוחד על... איך מחברים את OpenClaw למצלמה ובונים בקלות תהליך שבו אפשר לשלוח את התמונה למולטי-מודל. למה זה חשוב? למשל... יצא לכם להגיע לאיזור מסוים בבית ולהתעצבן כי *שוב* הילדים בילגנו אותו? תנו לדוד OpenClaw לסדר את זה! למה שהוא לא יבדוק (בתדירות שאתם רוצים) אם הסלון מסודר ואם לא, גם ינזוף בילדים בווטסאפ (בשפה טבעית), גם יכול לצרוח עליהם וגם לחתוך להם את האינטרנט. ולמה רק בלגן בסלון? יש שכן שמטנף את חדר האשפה? רוצים לעשות פאסיב אגרסיב למי שמבלגן את המקלט? שמחנה לא כמו שצריך בחניה? הכל אפשרי ובקלות! זה גם לא עולה הרבה כסף ואפשר להנחות את הסוכן שיענה באופן סרקסטי או עצבני או אפילו ישלח קללות וצרחות בשפה טבעית. https://internet-israel.com?p=11987 -- והפעם טייק שונה קצת שנוגע לעיסוקים אחרים. אחד האתגרים הכי קשים בתקופה האחרונה הוא עניין למידת התכנות. מצד אחד, זה שאני יודע תכנות לאחר שנים של כתיבה, מגדיל מאד את היכולת שלי עם LLM (לא משנה מי עומד מאחוריו). אני הרבה הרבה יותר מהיר לא ביצירת קוד אלא ביצירת קוד נכון, מתאים, אמין ותיקון של באגים ובלגן אחר. אבל אני יודע קוד. מה עם סטודנטים ואנשים שעושים את צעדיהם? מצד אחד, לכתוב קוד זה באמת קצת מטופש בעולם של היום. מצד שני, אם לא כותבים, גם לא לומדים *באמת* לקרוא. איך באמת מלמדים תוכנה בסביבה כזו? כאמור חשוב ללמוד תכנות כדי להיות יותר אפקטיביים היום. מצד שני, עם ה-LLM איך אפשר ללמוד בלי לכתוב? יש כאלו שיגידו ש״אנגלית היא שפת התכנות החדשה״. אני בספק, גם כי עכשיו זה לא ככה. בטח שלא בבעיות מורכבות (לא ב-PoC), יש מחקרים אקדמיים שגורסים שהשפה הפורמלית היא קריטית בפיתוח ולמרות שאנחנו צופים פני עתיד, אי אפשר ללמד סטודנטים עכשיו על דברים שאולי יקרו. אז מה? ניסיתי לחשוב על זה עם אסף שפיינר שהוא מרצה לתכנות. גם אני מרצה לתכנות אבל גם לומד חינוך, אז הבאנו כמה גישות וכמה תחומי התמחות יצא אחלה פרק בפודקאסט של אסף, הגדרנו את הבעיה. אבל פתרון? אני חושב שיש פה בעיה שהיא אוקיינוס כחול. מי שיצליח לפצח את זה... זה רווח. ולא רק הוראת תכנות, הוראה בכלל. https://open.spotify.com/show/2HggG3hXxcJ8kSlZTErcRi -- טוב, עכשיו יש מה לעשות בסוף השבוע :)0,36%
- 20 янв.פוסט חדש ומעניין במיוחד - על TCP. רגע, מה יש לכתוב על זה? מתי בפעם האחרונה הסתכלתם על התקן הזה? רוב המפתחים לא ממש וחבל. למה חבל? ראשית זה מעניין לראות פעולה שקורית בערך מיליארדי פעמים ביום בצורה מושלמת ושנית, זה חשוב. למה? לפתרון תקלות. לא מעט תקלות הן של נטוורקינג והבנה מעמיקה בכל שלב בנטורקינג היא חשובה כי גם אם ה-LLM נותן לנו פתרונות, אנחנו צריכים לדעת באיזה מידע להאכיל אותו. ב-System logs? ב-Network logs? ב-App logs? בשביל זה צריך הבנה מעמיקה. אז חזרה לשורשים ולמקורות - אני פותח Wireshark ומסתכל בנטוורק ומזמין אתכם גם. https://internet-israel.com/?p=11847 זה נראה כמו הרבה מאמץ, אבל משהו שחן שפירא אמרה ברברסים לא עוזב אותי בכל מה שקשור להבנה בדברים כאלו - לפעמים לפרק טכנולוגיה ולהבין איך היא באמת עובדת זה כמו להרים משקולות. אתה מרים, מתאמץ ומזיע אבל בסוף המשקולת חוזרת למקום, אבל אתה חזק יותר. אותו הדבר עם להבין. בסוף אני סוגר את ה-wireshark או את הדיבאגר וכלום לא קרה. אבל אני מבין הרבה יותר. -- האם ה-LLM באמת מחריב את כל מה שהכרנו? אם מקשיבים לצייטגייסט, התשובה היא כן מוחלט. הוא "הרג" את הגיוס של הג׳וניורים, את הכתיבה וכולנו נרעב למוות. אבל כשמסתכלים לעומק על המספרים, המציאות מסרבת להסתדר עם הנרטיב הזה. בואו נסתכל על דוגמה מעניינת שמראה למה אסור להסתמך על תחושות בטן. בסוף דצמבר, היה אפשר לראות בסטאק אוברפלואו נתון עצוב במיוחד: מספר השאלות שנשאלו בדצמבר 2025 כמעט זהה למספר השאלות שנשאלו בחודש הראשון לקיומו של האתר ב-2008. למה? קל להגיד: "הנה, ה-LLM הרג אותו". וזה מסתדר יופי בראש: למה לחכות לתשובה ממתכנת עצבני וזועם כשאפשר לקבל תשובה מ-ChatGPT בשניות? וכן, ל-LLM היה תפקיד מכובד אבל הוא ממש לא הטריגר לזה. אם מסתכלים על הגרפים, רואים שהירידה החלה שנים לפני. היא התחילה ב-2017 (עם פיק רגעי ב-2020 בגלל הקורונה). הקריסה החלה הרבה לפני שידענו מה זה "פרומפט". האתר לא מת בגלל טכנולוגיה, הוא דעך בגלל סוציולוגיה ופסיכולוגיה. רגע, מה? כן! כל מי שהשתמש ב-SO באותן שנים הכיר מקרוב את הרעילות, הגייטקיפינג, הפחד והחשש ובגדול לגרום להברחה של משתמשים חדשים ששואלים שאלות ועונים תשובות. פשוט תחושה שאין עם מי לדבר. ה-LLM תרם בהחלט, הוא היה זרז משמעותי אבל הטריגר היה תהליך שהתחיל ב-2017, שנים לפני. ש לנו נטייה טבעית לחפש את האשם בטכנולוגיה החדשה והמאיימת. אבל לפני שמספידים תחומים שלמים, שווה לבדוק את הגרפים. לפעמים הבעיה היא לא ברובוט שנכנס לחדר, אלא באנשים שהיו שם קודם. ה-LLM הוא מהפיכה גדולה וגם במקרה הזה תרם רבות למוות של SO אבל גם בלעדיו המצב היה רע. אם החברה והתרבות שלה היו במצב טוב... אולי מתכנתים לא היו הולכים לשם בשביל השאלות הפשוטות, אבל כן בשביל דיונים או תשובות לשאלות מורכבות. לא תמיד ה-LLM אשם בהכל. https://www.themarker.com/technation/2026-01-13/ty-article/.highlight/0000019b-b2bf-d695-a19b-ffbf39960000 -- אני כל הזמן מבלבל בשכל על ״אתגרים חדשים״ שיש למתכנתים בעולם החדש וכבר נשמע כמו איזה הדר אשוח שמוכר שיט כלשהו ביוטיוב או משהו בסגנון. אבל אני באמת מאמין בזה כי השולחן שלי בסייברארק מלא בעיות אמיתיות כאלו שעידו ה-LLM הביא לנו. לשמחתי אני יכול להציג בעיה חדשה כזו בזכות ניב רבין. רגע, מי? ניב עובד איתי בסייברארק. על פרויקט שמערב LLM איטרטיבי, כלומר ״סוכן״ שנשמע הרבה יותר טוב. מה זה אומר? זה אומר חלק לא דטרמניסטי שנמצא בתוך מערכת גדולה ועושה דברים. לא צ׳אט או משהו חביב אלא מערכת של ממש. רמת אנטרפרייז והכל. הבעיה עם LLM? עושה מה שאומרים לו. בגלל שה-LLM תמים כפתי. התפקיד שלנו הוא להרים הגנות משוגעות סביבו כדי למנוע פרומפט אינג׳קשן. טוב, אנחנו מכירים את ההתקפות האלו. אבל הן יכולות לבוא בכמה וכמה צורות. ניב גילה לחרדתו את אחת הצורות האלו כמה ימים לפני השקה. הכל בגלל של-LLM יש גישה למשאבים אז באמת כל שם של משאב נסרק היטב ונבדק אבל תוקף ערמומי יכול לפצל את ה-Payload הזדוני לכמה חלקים וכך לעקוף את ההגנות. בדיוק כמו (סליחה על האנלוגיה) טיל בליסטי עם ראש קרב מתפצל. תוקף, במקרה הזה ניב, השתמש בשמות שונים למשאבים (במקרה הזה כספות) שכל אחד מהם עובר הגנה. אבל כשהם מתחברים ביחד זה זוועה. התקפה שעברה את ההגנות וה-LLM מבצע כמו תינוק. אחרי שהבנו את ההתקפה, עכשיו צריך לתפור הגנה לסיפור הזה. גם זה לא פשוט. בל תראו כמה דברים צריך להבין בשביל לקלוט את המתקפה הזו ולחסום אותה לפני. צריך הבנה עמוקה גם באיך שהמערכת המורכבת של כל ה-LLMים האלו עובדת, גם בהתקפות, גם בהגנות, גם בעלות של כל הסיפור הזה.0,33%
- 5 маяפוסט חדש באתר ובסדרה על סוכנים למתכנתים והפעם הסבר פשוט המיועד למי שעדיין לא נכנסו לתוך העולם המלהיב של הסוכנים, או כאלו שנכנסו וצריכים קצת חיזוק בכל הנושא של איך הופכים סוכנים ליעילים יותר. בפוסט הזה אני מסביר על ההבדל בין הוראות, הוראות פרטניות וסקילים מהזווית הכי חשובה: של הקונטקסט. למה הקונטקסט כל כך חשוב ולמה צריך לדעת מתי להשתמש ומה ההבדל. זו לפי דעתי מדרגת הידע הכי חשובה מבחינת לעבוד עם כלי LLM. כי יש הבדל מאד מאד מהותי בין סקילים/הוראות שבנויים היטב לבין לעבוד טאבולה ראסה. מקווה שזה יסייע: https://internet-israel.com?p=12041 -- אייטם קצת מורכב אבל מעניין שפרסמתי על כשלון התממה שחשף את אזרחי מדינת ישראל. גם פעוטות. כמובן שהכל היה עם כוונות טובות והאמת שפשוט כדאי להכיר את זה בגלל שזה כל כך בעייתי. בשנים האחרונות יש משהו ממש מגניב כל יום העצמאות: פרויקט השמות של Ynet שמציג את השמות הנפוצים והנדירים במדינה. אפשר לחפש ולראות אם השם נפוץ או נדיר וזה באמת שעשוע כיפי. מי שמספק את המידע וההנחיות ל-Ynet זה רשות האוכלוסין וההגירה. במידע כזה האחריות *תמיד* על ספק המידע. אז מה הבעיה? בשנים קודמות, כשחיפשתי את השם שלי (שהוא שם ייחודי), היה כתוב: :״שם נדיר, יש חמישה או פחות אנשים כאלו״. לא היה גם שום כלי עזר כמו Auto complete שעזר לי למלא את השמות וגם לא הופיעו שמות קשורים ייחודיים. זה היה בשנים קודמות. השנה זה בדיוק מה שהיה. הייתי יכול לחפש שם של מישהו ולדעת אם זה שם ייחודי, לקבל רשימה של שמות קשורים וגם להתחיל להקליד ולקבל הצעות *כולל שם שני*. כשהפרויקט יצא, לא מעט אנשים חטפו חום. למה? כי אם חיפשתי שם ייחודי. למשל ״רן בר-זיק״, קיבלתי וידוא שזה השם היחידי שיש בישראל. יותר מכך, קיבלתי רשימה של שמות דומים. בשם ייחודי מדובר בקבלת קרובי משפחה מיידיים. מומחי OSINT זיהו מיידית למשל את הילדים שלי. וגרוע מכך. מדובר במאגר מידע פתוח של שמות בכל הגילאים. גם של פעוטות, גם של משרתים בכל הגופים הבטחוניים. זה אומר שאני יכול לדעת למשל אם מישהו קיים. קצת קשה להסביר למה זה בעייתי ״כולה שם״. הבעיה בהתממה היא תמיד מאגרי מידע אחרים שניתנים להצלבה. זה שיש רק ״רן בר-זיק״ אחד זה כבר נתון בעייתי, כשיודעים שיש גם ״עומרי בר-זיק״ ואת השם השני שלו, זה כבר מתחיל להיות בעייתי אם מצליבים עוד מקורות מידע. אם תוקף למשל מוצא שתי דליפות מידע על ״רן בר-זיק״, הוא יכול לדעת שיש רק ״רן בר-זיק״ אחד ואז לדעת ששתיהן קשורות אלי. הוא יכול לדעת מי הם קרובי המשפחה שלי אם יש לנו שם ייחודי. בגלל שה-API היה פתוח ללא הגנה, היה אפשר גם לשתות את המידע הזה. נורא. למרבה השמחה, גם רשות האוכלוסין וגם Ynet הורידו מהר את המידע הזה. לא נעים ואולי זה גם לקח לכולנו - נותנים לכם פרויקט/עבודה של שחרור מידע? אל תמהרו לעשות את זה בלי סיוע מקצועי. לאייטם: https://www.themarker.com/captain-internet/infosecurity/2026-04-28/ty-article/.premium/0000019d-d2d8-d3b0-af9d-f2dbe4010000 להרצעה שהעברתי ב-PyData על סכנות ההתממה: https://www.youtube.com/watch?v=ST3phul7RA4 -- אני שמח מאד להשתתף בכנס DefenseML ברביעי ליוני 2026.בכנס אני אדבר על מוצר ייחודי שפיתחתי בסייברארק (עכשיו פאלו אלטו) בתחום אבטחת המידע. המוצר מבוסס מולטי מודל, מלווה בפטנט, ומראה את הבעייתיות והאתגרים העצומים שיש בפיתוח מוצרים שמתבססים על מודלים לא דטרמניסטיים. יש הרבה חוסר ודאות בעולם הזה של ה״בינה״ המלאכותית. אנחנו יודעים שהכל משתנה אבל לא ברור ולא בטוח לאיזה. כבר היום יש הערכות זהירות על זה שהפרודוקטיביות הגדולה של ה-AI היא לא כזו גדולה כמו שחשבנו והנבואות על "סוף עידן ה-[מתכנתים/מעצבים/מנהלי מוצר/אנשי QA/זמרים/פודקאסטרים/סופרים]" אולי היו א-ביסלע מוגזמות. מצד שני, יש המון דברים שהעולם הזה מאפשר לנו והבעיה שפתרתי עם המוצר שלי היא רק דוגמה.יהיו שם עוד הרבה הרצאות מעניינות על איך פותרים בעיות עם AI. https://machinelearning.co.il/lp-events/cyberml/0,32%