משרד המשפטים - הערוץ הרשמי

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע שני כתבי אישום נגד מתן ארביב (29) מחדרה, אביתר זרח יעקובי (34) מראש העין ונתאי לגאמי (22) מאלעד, בגין מעורבותם בניסיון לרצוח אדם באמצעות מטען חבלה שהוצמד לרכבו באשדוד. מכתבי האישום, שהגישה עו"ד אלכס דרנבוים מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי על רקע סכסוך עם המתלונן ואחרים, קשרו שלושת הנאשמים ואחרים קשר להמיתו באמצעות הצמדת מטען חבלה לרכב שבחזקתו והפעלתו מרחוק. במסגרת התוכנית הצטיידו המעורבים במכשירי מעקב ("טראקרים"), במטען חבלה ובאופנועים. על פי כתבי האישום, המעורבים התקינו מכשירי מעקב על שני כלי רכב ששימשו את המתלונן וחבריו, וכך יכלו לעקוב מרחוק אחר מיקומם באמצעות יישומון בטלפון הנייד. ב-1 ביולי, לפנות בוקר, יצא לגאמי יחד עם שניים נוספים מטירת יהודה לכיוון אשדוד, כשהם רכובים על שני אופנועים ונושאים עמם את מטען החבלה. כאשר הגיעו השלושה לרחוב באשדוד שבו חנה אחד מכלי הרכב ששימשו את המתלונן, הצמיד לגאמי את מטען החבלה מתחת לרכב כשהוא מוכן להפעלה מרחוק. בהמשך מסר יעקובי לגאמי רכב ששכר במטרה לסייע במימוש התוכנית. בשעות אחר הצהריים נסעו לגאמי ואדם נוסף ברחובות אשדוד ועקבו אחר כלי הרכב שעליהם הותקנו מכשירי המעקב, במטרה להפעיל את מטען החבלה. באותה עת נהג אדם אחר ברכב שאליו הוצמד המטען. במהלך הנסיעה באשדוד נפל מטען החבלה מהרכב אל הכביש, מבלי שהנהג הבחין בכך. כשתי דקות לאחר מכן הופעל המטען והתפוצץ. כתוצאה מהפיצוץ נפער מכתש בכביש, שני כלי רכב שחנו בסמוך נפגעו ונגרמו נזקים לחלונות ולמבנים במספר בתים ברחובות הסמוכים. בנוסף, מספר דיירים נפגעו באוזניהם כתוצאה מעוצמת הפיצוץ. על פי כתבי האישום, מיד לאחר הפיצוץ עזבו לגאמי והאדם שהיה עמו את האזור. בהמשך חזר לגאמי לטירת יהודה, שם המתינו לו ארביב, יעקובי ואחרים. כשהגיעו שוטרים למקום לאחר חצות, נמלט ארביב ולא אותר באותה עת, בעוד לגאמי ויעקובי נתפסו במקום. עוד נטען כי בהמשך הוצתו חפצים ששימשו לביצוע המעשים והוסתרו בבור סמוך לביתו של יעקובי, במטרה למנוע את תפיסתם ולהכשיל את החקירה. בבקשות המעצר עד תום ההליכים שהוגשו במקביל ציינה עו"ד דרנבוים כי הנאשמים פעלו יחד עם אחרים באופן שאילו היה מצליח, היה גורם לפיצוץ מטען חבלה ברכב נוסע ולמותו של הנהג. עוד ציינה כי בפועל התפוצץ מטען החבלה ברחוב מגורים, ורק במזל לא היו אנשים ברחוב ונגרם נזק לכלי רכב, למבנים ולכביש, והכול על רקע סכסוך. כתב האישום שהוגש נגד ארביב ויעקובי מייחס לארביב עבירות של ניסיון לרצח, נשיאה והובלת נשק, שיבוש מהלכי משפט והיזק בחומר נפיץ; וליעקובי עבירות של סיוע לניסיון לרצח, סיוע לנשיאה והובלת נשק, שיבוש מהלכי משפט, סיוע להיזק בחומר נפיץ והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. כתב האישום הנפרד שהוגש נגד לגאמי מייחס לו עבירות של ניסיון לרצח, נשיאה והובלת נשק, שיבוש מהלכי משפט והיזק בחומר נפיץ. התיק נחקר על ידי ימ"ר לכיש.

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד מארק בן אברהם נבלר (72) מאשדוד, לאחר שהונה יחד עם אחרים קשישים דוברי רוסית והוציא מהם במרמה מאות אלפי שקלים במזומן ותכשיטים, תוך התחזות לנציגי גופים רשמיים. מכתב האישום, שהגיש עו"ד דניאל גלעד מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי נבלר קשר עם אחרים שזהותם אינה ידועה לקבל במרמה כספים מקשישים דוברי רוסית. על פי הנטען, חברי הקשר איתרו קשישים, יצרו עמם קשר טלפוני, התחזו לנציגי גופים רשמיים, ובהם המוסד לביטוח לאומי, ושכנעו אותם למסור כסף מזומן ותכשיטים באמתלות שונות. על פי כתב האישום, באחד המקרים התחזו המעורבים לנציגי הביטוח הלאומי ואף העלו לשיחת הטלפון אדם שהתחזה לבנה של אחת המתלוננות. לאחר ששוכנעה למסור את כספה, הגיע הנאשם לביתה באשדוד, הציג עצמו בשם "דוד" ונטל ממנה כ-26,000 ש"ח ו-2,000 דולר. במקרה נוסף, כך נטען, התחזו המעורבים לנציגת ביטוח בשם "מאיה", הזהירו קשישה מפני "נוכלים" המבקשים לגנוב את כספה מהבנק, ושכנעו אותה למסור לנציג מטעמם 6,000 ש"ח ו-6,000 דולר. על פי אישום נוסף, הגיע נבלר לביתה של מתלוננת נוספת באשדוד, לאחר שזו שוכנעה למסור את תכשיטיה לנציג כביכול מטעם הביטוח הלאומי, ונטל ממנה ארבע טבעות יהלום, שני צמידים, ארבעה עגילים ושתי שרשראות בשווי כולל של כ-100 אלף ש"ח. במקרה נוסף, כך נטען, ניסו נבלר ושותפיו לקבל במרמה כ-80 אלף ש"ח מקשיש תושב אשדוד, אולם ניסיון המרמה סוכל לאחר שבתו וחתנו של הקשיש חשדו כי דבר מה אינו כשורה, הגיעו למקום והזעיקו את המשטרה, שעצרה את נבלר. בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד גלעד כי, נבלר היה מודע לכך שבמעשיו הוא פוגע פגיעה קשה מאוד במתלוננות. והיה מודע לסכומי הכסף הגדולים והתכשיטים שנלקחו מהן, וידע כי הוא ושותפיו האחרים לביצוע העבירות, גוזלים במרמה מהמתלוננות את מיטב כספן, תוך ניצול ציני ומרושע של חולשת הקשישים. כתב האישום מייחס לנבלר עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אשדוד.

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לבאי כוחם של יוסי אזריאל, סגן וממלא מקום ראש עיריית קריית ביאליק, בניו טום ובן אזריאל, החברה שבבעלותם, וכן חברות נוספות בתחום הנדל"ן, בעליהן ובעלי תפקידים בהן, כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בחשד לעבירות שונות ובהן שוחד, הפרת אמונים והלבנת הון - כל אחד על פי חלקו. על פי החשד, בין השנים 2018–2022, בעת שכיהן יוסי אזריאל כסגן וממלא מקום ראש עיריית קריית ביאליק, כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ובשורת תפקידים בתאגידים עירוניים שבשליטת העירייה, עמד במסגרת תפקידיו בקשר שוטף עם גורמי מקצוע בעירייה, חברי הוועדה המקומית ויזמים רבים שפעלו בתחום שיפוטה של העיר והוועדה. החל משנת 2019 ועד מרץ 2022 פעל יוסי אזריאל, יחד עם בניו טום ובן אזריאל, לקידום האינטרסים הכלכליים שלהם באמצעות ניצול תפקידיו הציבוריים, מעמדו והשפעתו. לצורך כך הקימו השלושה את חברת ריטב, שבה היה יוסי אזריאל דמות מרכזית ומעורב בניהולה ובקבלת ההחלטות בה. על פי החשד, לאורך התקופה שימשה חברת ריטב פלטפורמה לקבלת טובות הנאה מיזמים שפעלו בתחום שיפוטה של הוועדה המקומית שבראשה עמד יוסי אזריאל, וכן לקידום פעילותם העסקית של השלושה תוך ניצול תפקידו הציבורי. התיק נחקר על ידי יאח"ה להב 433 במשטרת ישראל.

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מחמד עמראני (20) והישאם אלקרעאן אלעמראני (39) מרהט, לאחר שירו לעבר קבוצת אנשים מחוץ לחנות בשדרות, ופצעו שלושה בני אדם. מכתב האישום שהגישה עו"ד שירה מוסא מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בחודש דצמבר 2025 הגיעו השניים לחנות בשדרות. על פי כתב האישום, לאחר שהתפתח עימות בינם לבין אנשים ששהו מחוץ לחנות, עזבו הנאשמים את המקום. זמן קצר לאחר מכן שב עמראני לחנות, השליך אבן לעבר חזית העסק וניפץ את שמשת הזכוכית. בהמשך, כך על פי כתב האישום, חזרו השניים למקום כשהם רעולי פנים ונושאים עמם אקדח. עם הגיעם לרחבה הסמוכה לחנות, ירה אחד מהם מספר יריות לעבר קבוצת אנשים ששהו במקום, ולאחר מכן נמלטו השניים ברכבם. כתוצאה מהירי נפצעו שלושה בני אדם בדרגות פציעה שונות, ובהם אדם שנפגע מקליע שחדר לברכו, אדם נוסף שנפצע מירי ברגלו, ואדם שלישי שנפגע מירי בירכו. בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהוגשה במקביל, ציינה עו"ד מוסא: "התנהלות הנאשמים, אשר נשאו נשק חם, עשו בו שימוש במרחב ציבורי הומה אדם, ונמלטו מהמקום מיד לאחר ביצוע הירי, מלמדת על מסוכנות גבוהה ועל נכונות להשתמש בנשק חם לשם יישוב סכסוכים." התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב. לשני הנאשמים יוחסו עבירות של נשיאה והובלה של נשק וחבלה בכוונה מחמירה. לנאשם מחמד עמראני יוחסה בנוסף עבירה של היזק בזדון בגין ניפוץ שמשת החנות.

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד עורך דין (52), לאחר שסחט באיומים אדם שלווה ממנו כספים, ושלח אחרים לביתו במטרה להניעו להחזיר את החוב. מכתב האישום, שהגישה עו"ד ענבר ריגר מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), עולה כי בין הנאשם לבין המתלונן התקיימו קשרי חברות, בין היתר על רקע ייצוגו המשפטי של המתלונן על ידי הנאשם. על פי כתב האישום, במהלך שנת 2025 הלווה הנאשם למתלונן כ-50 אלף ש"ח במזומן, שמתוכם הוחזרו כ-30 אלף ש"ח. בנוסף, קרוב משפחתו של הנאשם שהוא גם חבר של המתלונן הלווה למתלונן כ-20 אלף ש"ח נוספים, אשר לא הוחזרו. על פי כתב האישום, בעקבות אי-החזרת ההלוואות החל הנאשם לאיים על המתלונן באמצעות הודעות טקסט והודעות קוליות בווטסאפ. בין היתר כתב לו: כמה מנייאק ושרמוטה אתה יכול להיות?"; "ואל תדאג אתמול בערב כבר עלית בשיחה עם כמה בחורים סע לשלום"; "יעשו לך שיחה היום יפגשו איתך לעשות...", כמה דק תדע יותר", וכן: "תוך שעה אצלך בבית בחורים". בהודעה קולית נוספת אמר, בין היתר: "כשהם מתקתקים לך בדלת אני במצלמה איתם... אני גם נותן את ההוראות". עוד נטען כי לאחר שהמתלונן לא השיב את הכספים, יצר הנאשם קשר עם שני אחרים וביקש מהם להגיע לביתו של המתלונן במטרה להפחידו ולהביאו להשיב את החוב. על פי כתב האישום, השניים הגיעו לביתו של המתלונן בשעה שבנו בן ה-9 שהה עמו בבית, דפקו על דלת הכניסה ועזבו לאחר שלא נענו. בהמשך, כך נטען, המשיך הנאשם לשלוח למתלונן הודעות מאיימות, ובהן: "אותך אני לא עוזב", "מתחייב שבסופו של יום אתה תצא מהבית", וכן: "פעם הבאה אני אבוא". בעקבות האירועים הגיש המתלונן תלונה במשטרה, והנאשם נעצר. בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד ריגר כי הנאשם ביצע את העבירות באופן אינטנסיבי, שלח במשך ימים הודעות רבות בעלות תוכן מאיים ואף הרהיב עוז ושלח אנשים לביתו של המתלונן והכל על מנת להפחידו ולהניעו להחזיר את ההלוואות שנטל. תעוזה שכזו מלמדת על הסיכון הרב הנשקף מהנאשם ועל כך שלא בוחל באמצעים לצורך השגת מטרותיו. ממד חומרה נוסף נלמד מהעובדה שמדובר בעורך דין פלילי במקצועו. התיק נחקר על ידי שוטרי תחנת קריית מלאכי. כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של סחיטה באיומים. לתשומת ליבכם, בהתאם להחלטת בית המשפט שם הנאשם נאסר לפרסום.

הודעה מטעם נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות להלן מספר תמציות החלטה בתלונות שהתקבלו לאחרונה בנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"מ) בנושאים שונים: • כשלים חמורים בטיפולה של משטרת ישראל בטיפולה של משטרת ישראל בתיק תקיפת קטין (506/25) – אב התלונן בשם בנו הקטין כי התרשלות התביעה המשטרתית הובילה לכך שעל אף שהמשטרה הגישה נגד נאשם בתקיפת בנו כתב אישום בגין תקיפת קטין, הנאשם עזב את הארץ ולא התייצב לדיונים שנקבעו בתיק. במסגרת הבירור מצא הנציב מספר כשלים בהתנהלות התביעה המשטרתית, ובהם: כתב האישום נמחק כיוון שהנאשם לא אותר, וזאת עקב מחדל של התביעה; גם לאחר שהנאשם שב לישראל ההליך נגדו לא חודש במשך כשנה ושלושה חודשים, עקב טעות. הנציב קבע כי מדובר בכשל חמור שעלולות להיות לו השלכות רבות הן על הקטין הנפגע ועל משפחתו והן על היכולת לנהל את ההליך המשפטי נגד הנאשם. כמו כן, הנציב קבע בהחלטתו כי עקב מחדל של התביעה המשטרתית הנאשם יצא נשכר, כך שההליך הפלילי נגדו כלל לא החל וסיומו לא נראה באופק. • חומרים רגישים של הפרקליטות הוצאו ממשמורתה על ידי מתמחה לשעבר, ללא סמכות (161/26) – תלונה שהוגשה לנציבות עסקה בטיפול הפרקליטות במידע שהובא לידיעתה כי מתמחה שעבדה בפרקליטות מחוז הוציאה בעת התמחותה חומרים רגישים, ולאחר שסיימה את תקופת ההתמחות העבירה אותם לאדם אחר עימו עבדה בעבודתה החדשה. מבדיקת המקרה עלה כי המתמחה לשעבר העבירה באמצעות התקן אחסון נייד מסמכים פנימיים, חסויים ורגישים של פרקליטות המדינה, שמקורם בתיקים פליליים. הנציב ציין בהחלטתו כי הפרקליטות נקטה בצעדים שונים עוד בטרם קבלת פנייה מהנציבות ואף נקטה בצעדים משמעותיים נוספים, כדי להבטיח כי הפצת החומרים שהוצאו מרשותה הופסקה והחומרים נמחקו, וכי מקרים מסוג זה לא יישנו בעתיד. בנסיבות המתוארות, הנציב מצא את טיפול הפרקליטות בפרשה כסבירה. • תובעת עירונית ביטלה הודעת קנס שהושת על בית עסק והמירה אותה באזהרה כאשר הבעלים של העסק הוא קרוב משפחתה (108/26) - מבקר עירייה הלין כי תובעת עירונית החליטה לבטל הודעת קנס שהושתה על בית עסק, ולהמירה באזהרה, וזאת כאשר הבעלים של בית העסק הוא קרוב משפחתה של התובעת. הנציב קבע שבהתאם לכלל האוסר על ניגוד עניינים, כמו גם הנחיות המחלקה להנחיית תובעים, ובשים לב שהנקנס הינו קרוב משפחתה של התובעת (גם אם קרוב משפחה מדרגה רחוקה) היה על התובעת להימנע מלעסוק בבקשה לביטול הקנס ולפנות למחלקה להנחיית תובעים כדי שזו תסמיך תובע מרשות אחרת לטפל בבקשה, כיוון שהתובעת הייתה תובעת יחידה בעירייה. התלונה נמצאה מוצדקת. מצורפות תמציות ההחלטה המלאות. לכל תמציות ההחלטה באתר הנציבות: https://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/decision-essence-db?skip=0

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נגד שלושה קטינים (13–14) תושבי באר שבע, לאחר שאיימו על שני קטינים אחרים ואילצו אותם לבצע עבירות מין זה בזה, בעוד הם מצלמים. מכתב האישום, שהגישה עו"ד שיראל פרג'ון מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי לפני מספר ימים, בשעות הלילה, חזרו שני המתלוננים (14–15) ממפגש עם חברים באחד הפארקים בעיר בדרכם לביתם. באותה עת ישבו הנאשמים על ספסל סמוך, כשהם מצוידים בסכין מטבח ושותים אלכוהול. על פי כתב האישום, הנאשם המרכזי קרא למתלוננים להתקרב אליו, ומאותו שלב, במשך כשעתיים, העבירו אותם הנאשמים מסכת התעללות קשה. בין היתר, כך נטען, הם תקפו את המתלוננים, סחטו אותם באיומים לבצע עבירות מין זה בזה, בעוד הנאשם המרכזי מאיים עליהם באמצעות סכין ומצמיד אותה, לפחות בארבע הזדמנויות שונות, לצווארו של אחד מהם. בנוסף, אחד הנאשמים היכה את המתלוננים. עוד עולה כי הנאשם המרכזי מחק יישומים ממכשיר הטלפון של אחד המתלוננים, במטרה למנוע את איתורו. במהלך האירוע צילמו הנאשמים את המתרחש ולעגו למתלוננים. על פי כתב האישום, חרף התנגדותם של המתלוננים ובקשותיהם החוזרות להפסיק את המעשים ואת הצילומים, המשיכו הנאשמים במעשיהם. רק לאחר שאמו של אחד המתלוננים התקשרה אליו, הורה לו הנאשם המרכזי לשקר לה באשר למיקומו. בהמשך השיבו הנאשמים למתלוננים את מכשירי הטלפון והבגדים שלהם, איימו עליהם שלא יספרו על שאירע, אחרת יפגעו בבני משפחותיהם, ונמלטו מהמקום. המתלוננים התלבשו, שבו לביתם כשהם מבוהלים ורועדים, ודיווחו על האירוע. בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד פרג'ון כי, הנאשם המרכזי ניצל את היותם של המתלוננים מפוחדים כדי לבזותם ולהשפילם. הנאשם לא עזב אותם ולא הניח להם למרות בקשות חוזרות מצידם, עד אשר השיג את מטרתו. מעשיו החמורים מלמדים על עיוותי חשיבה קשים. לנאשמים מיוחסות עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות בצוותא, מעשים מגונים בנסיבות מחמירות בצוותא, סחיטה באיומים בצוותא והדחה בחקירה. לנאשם המרכזי מיוחסת בנוסף עבירת אינוס בנסיבות מחמירות והפרת הוראה חוקית זאת לאחר שביצע את המעשים עת היה נתון במעצר בית. כנגד הנאשם המרכזי הוגשה בקשת מעצר עד תום ההליכים וכנגד הנאשמים הנוספים הוגשה בקשה להארכת התנאים המגבילים. לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הנאשמים. כמו כן אין לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר פרט לאמור בהודעה זו.

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בשם משרד הבינוי והשיכון נגד חברת חלמיש, במסגרתה מבקשת המדינה להצהיר כי היא בעלת הזכויות בכ-1,314 דירות המיועדות לזכאי הדיור ציבורי בתל אביב, וכן לחייב את חלמיש בהשבת עשרות מיליוני שקלים אשר שייכים למדינה ומוחזקים על ידי חלמיש שלא כדין. הדיור הציבורי במדינת ישראל נועד לספק פתרון מגורים לאוכלוסייה שידה אינה משגת לרכוש או לשכור דירה בשוק הפרטי. מדובר במשאב ציבורי מוגבל, המנוהל על ידי משרד הבינוי והשיכון באמצעות החברות המנהלות האמונות על שמירה וניהול נכסי הדיור הציבורי לטובת ציבור הזכאים, בהתאם למדיניות המשרד. התביעה, שהוגשה על ידי עו"ד עדי רון ועו"ד רותם אלקלעי מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה וכן על ידי עו"ד ניר סברוב, עו"ד ניר מילשטיין ועו"ד נתן לרנר ממשרד שניצר גוטליב ושות, עוסקת בדירות דיור ציבורי המכונות "רכוש בהשקעה", שנבנו, נרכשו או מומנו על ידי המדינה בין השנים 1961 לראשית שנות ה-80. על פי התביעה, המדינה מימנה כ-99% מההון ששימש לרכישת הדירות, אולם מסיבות היסטוריות וטכניות הדירות נרשמו על שמה של חברת חלמיש - חברה ממשלתית-עירונית בבעלות משותפת של המדינה ועיריית תל אביב. לעמדת המדינה, חלמיש שימשה לאורך השנים כזרוע ביצועית של המשרד שמטרתה לנהל את נכסי הדיור הציבורי בלבד, ולהחזיק בדירות בנאמנות עבור המדינה ולא כבעלת הזכויות בהן. בכתב התביעה נטען כי בשנים האחרונות שינתה חלמיש את עמדתה, באופן חד צדדי, והחלה לטעון לבעלות על הדירות. במסגרת זו, כך נטען, פעלה לרישום נכסי הדיור הציבורי על שמה בלשכות רישום המקרקעין ללא הסכמת המדינה, סירבה לכך שדירות חדשות שייבנו במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית יירשמו על שם המדינה, ואף הגדילה לעשות וניהלה מגעים מול יזמים ללא ידיעת המדינה. חלמיש אף מכרה דירות דיור ציבורי וסרבה להעביר את התמורה ממכירתן לידי המדינה. לטענת המדינה, חרף התחייבויות מפורשות והסכמים שנחתמו בין המדינה לחלמיש, המשיכה חלמיש לקדם את רישום הזכויות על שמה ונמנעה מהעברת כספים המגיעים למדינה. עוד נטען כי חלמיש הותירה בידיה, שלא כדין, כ-50.8 מיליון ש"ח מעבר לחלקה ברווחים בגין מכירת הדירות לדייריהן. במסגרת התביעה מבקשת המדינה מבית המשפט להצהיר כי היא בעלת הזכויות בדירות, להורות על רישום הזכויות על שמה ולבטל רישומים שבוצעו לטובת חלמיש. בנוסף מבקשת המדינה לאסור על חלמיש לבצע פעולות בעלים בנכסים ללא הרשאה, לחייבה להשיב למדינה כספים שלטענתה עוכבו שלא כדין, לשלם את מלוא שווי הנכסים שנמכרו לצדדים שלישיים ללא אישור המדינה, וכן לקבוע כי חלמיש הפרה את התחייבויותיה על פי הסכם הניהול.

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד באסל שואמרה (27), תושב דורא, המייחס לו רצח בכוונה, ניסיונות רצח ועבירות נוספות, לאחר ש דרס למוות את מחמד שרחה ז"ל וניסה לדרוס שוהים בלתי חוקיים נוספים שהסיע לישראל. מכתב האישום, שהגיש עו"ד גיורא חזן מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי שואמרה, תושב הרשות הפלסטינית אשר שהה בישראל ללא היתר ומעולם לא הוציא רישיון נהיגה ישראלי, תיאם עם אחרים להסיע 18 שוהים בלתי חוקיים מאזור דורא אל תוך ישראל באמצעות פרצה בגדר ההפרדה. לצורך כך השתמש ברכב שנשא לוחיות זיהוי מזויפות ואשר הורד מהכביש חודשים קודם לכן. על פי כתב האישום, במהלך הנסיעה חש אחד הנוסעים ברע, והמנוח ונוסעים נוספים ביקשו משואמרה לעצור. שואמרה, כך נטען, סירב בתחילה לעשות כן מחשש להיתפס בידי כוחות הביטחון, וכאשר עצר לבסוף התפרץ לעבר הנוסעים, קילל אותם ואמר ביחס לנוסע שחש ברע "שימות, לא נורא". במקום החלו איומים וקללות בין שואמרה ובין המנוח והשב"חים האחרים ושואמרה אמר "תחכה תחכה עד שנגיע לחורשה" או מילים דומות לכך, נכנס לרכב והמשיך לנסוע. בהמשך כאשר הגיעו שואמרה והנוסעים לחורשה סמוך לקיבוץ דבירה, התפתח עימות בין שואמרה לבין חלק מהנוסעים, במהלכו נחבל שואמרה בראשו. לאחר מכן, כך על פי הנטען, הצליח שואמרה להיכנס בחזרה לרכב והחל לנסוע במהירות ובפראות לעבר הנוסעים שנמלטו ברחבי החורשה, במטרה לדרוס אותם. אחד מהם נפגע מהרכב ונחבל. עוד עולה מכתב האישום כי המנוח ושני נוסעים נוספים נמלטו במעלה גבעה סמוכה. על פי הנטען, הנאשם הבחין בהם, האיץ את הרכב, נסע לעברם ופגע בשלושתם בעוצמה. לאחר הפגיעה הוטח המנוח לקרקע, ושואמרה המשיך בנסיעתו ודרס אותו באמצעות גלגלי הרכב. שני הנוסעים הנוספים הועפו לקרקע ונחבלו. לאחר מכן, כך נטען, הבחין שואמרה באחיו של המנוח שרץ לעברו, ניסה לדרוס גם אותו, ובהמשך המשיך לנסוע לעבר נוסעים נוספים שנמלטו בחורשה לפני שנמלט מהמקום ונטש את הרכב. המנוח פונה על ידי צוותי מד"א, אולם מותו נקבע בזירה. בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד חזן כי שואמרה פעל באגרסיביות ובאלימות כנגד השב"חים בשל וויכוח שהתגלע ביניהם אחרי שביקשו לעצור במהלך הנסיעה בניגוד לרצונו. התיק נחקר על ידי ימ"ר רותם. כתב האישום מייחס לשואמרה עבירות של רצח בכוונה, שני ניסיונות רצח, ריבוי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, שהייה בישראל שלא כדין, הסעת שוהים בלתי חוקיים בנסיבות מחמירות, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא רישיון רכב.

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ינון אליה לוי (33) ממעון, המייחס לו עבירת המתה בקלות דעת, לאחר שהורה לפרוץ דרך בשטח פרטי, דבר שהוביל להתקהלות ולעימות במקום, שבמהלכו ירה לעבר אזור שבו שהו אנשים וגרם למותו של עודה אלהדלין ז"ל. מכתב האישום, שהגישה עו"ד נגה קידר מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי לוי שימש כקבלן עבודות עפר שביצע עבודות פיתוח להקמת שכונה חדשה ביישוב במועצה האזורית הר חברון, ובמסגרת זו העסיק קטין כבן 17 כנהג באגר (מחפר). על פי כתב האישום, בסיום יום העבודה הורה לוי לנהג הבאגר שלא לשוב בדרך הגישה שבה הגיע לאתר, אלא לפרוץ דרך חדשה, למרות שדרך זו לא סומנה בתוכנית העבודה ועברה בקרקע פרטית. בעקבות נסיעת הבאגר התקהלו במקום תושבי הכפר, שניסו למנוע את המשך הנסיעה באמצעות קריאות לעבר הנהג ותיעוד האירוע. בשלב מסוים הפעיל נהג הבאגר את שן החציבה לעבר אחד מהנוכחים שעמד בנתיב נסיעתו, פגע בו וגרם לו חבלות בראשו ובכתפו. למרות זאת, סימן לוי לנהג הבאגר להמשיך בנסיעה ולפרוץ באמצעות הבאגר גדר נוספת שהייתה בשטח. בהמשך, כך על פי כתב האישום, התפתח עימות בין לוי לבין חלק מהמתקהלים, שבמהלכו יידו חלק מהנוכחים אבנים לעבר הבאגר. על פי הנטען, לוי צעק "מי זורק אבנים", תקף את אחד הנוכחים במקום והכה את הטלפון של אחד הנוכחים שתיעד את האירוע. בשלב מסוים דרך לוי את האקדח שהיה ברשותו, התרחק מעט מהמתקהלים, וירה כדור אחד במקביל לקרקע, לכיוון הכללי של מבנים בכפר, באזור שבו שהו אותה עת אנשים וילדים. כתוצאה מהירי נפגע ונהרג עודה אלהדלין ז"ל, שעמד במרחק של כ-20 מטרים מהמקום, בחצר המרכז הקהילתי בכפר, ותיעד את האירוע. על פי כתב האישום, מיד לאחר מכן דרך לוי את האקדח פעם נוספת, הזהיר את המתקהלים שלא ליידות אבנים וירה ירייה נוספת באוויר. כתב האישום מייחס ללוי עבירות של המתה בקלות דעת, הסגת גבול כשהעבריין נושא נשק והיזק בזדון. התיק נחקר על ידי תחנת משטרת חברון.

הודעה מטעם הפרקליטות: בית המשפט התיר לפרסום - פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב באר שבע (46), המייחס לו ביצוע עבירות מין בקרובת משפחתו, קטינה כבת 10. מכתב האישום, שהגישה עו"ד שלומית מלקו מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי הנאשם נהג ללוות את הקטינה מבית הספר לביתה או לביתו, בתמורה לתשלום. על פי כתב האישום, באחת הפעמים ישבו השניים לצפות בסרט, ולאחר שהקטינה התלוננה כי נתפס לה הגב, עברו השניים לחדרו של הנאשם לצורך עיסוי. באותן נסיבות, על פי הנטען, ביצע הנאשם בקטינה עבירות מין. על פי כתב האישום, הנאשם חדל ממעשיו רק לאחר שהקטינה ביקשה ממנו מספר פעמים להפסיק. עוד עולה מכתב האישום כי במהלך התקופה ביצע הנאשם בקטינה מעשים מגונים נוספים, בין היתר בכך שנגע בה מעל לבגדיה ונישק אותה על שפתיה. בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהוגשה במקביל, ציינה עו"ד מלקו כי מעשיו של הנאשם פסקו רק לאחר שהקטינה אזרה אומץ להתלונן. כתב האישום מייחס לנאשם עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשים מגונים). לתשומת ליבכם, חל איסור לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהויה של הקטינה. כמו כן, אין לפרסם את תוכנם של כתב האישום ובקשת המעצר, מעבר לאמור בהודעה זו.

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט השלום נתניה כתב אישום נגד שמואל גרוס (74) מנתניה, המייחס לו עבודת כפייה ומעשים מגונים תוך שימוש בכוח או הפעלת לחץ כלפי עובדים זרים מתאילנד שהעסיק במשקו. כתב האישום הוגש בהתאם למדיניות האכיפה של פרקליטות המדינה בתחום עבירות הסחר בבני אדם, וכחלק מהמאבק הממשלתי בתופעות של סחר בבני אדם, עבודת כפייה וניצול עובדים זרים. מכתב האישום, שהגישה עו"ד חגית זכאי מפרקליטות מחוז מרכז, עולה כי בין השנים 2021–2023 העסיק גרוס במשק במושב במרכז הארץ עובדים זרים מתאילנד, מכוח היתר שניתן לו להעסקתם בעבודות חקלאיות. על פי כתב האישום, גרוס ניצל את מצוקתם של העובדים ואת תלותם בו בכל הנוגע לאשרת עבודתם, לשהייתם החוקית בישראל ולמקום מגוריהם. במהלך תקופת העסקתם העסיק אותם בעבודות החורגות מתנאי ההיתר, לעיתים אף מחוץ למשק, שילם את שכרם במזומן ולא בהתאם להוראות ההיתר, וביחס לחלקם הלין שכר או לא שילם את מלוא השכר המגיע להם. עוד נטען כי גרוס שיכן את העובדים בתנאי מגורים שאינם הולמים, בין היתר ללא מיטות, שמיכות, מים חמים, דלת ואסלה בחדר השירותים, ובמבנה ארעי החשוף לפגעי מזג האוויר. בנוסף, לא סיפק להם ציוד עבודה נדרש והתעלם מתלונותיהם בנוגע לתנאים שבהם הוחזקו. מכתב האישום עולה כי גרוס הנהיג כלפי העובדים אמצעי לחץ ו"ענישה", ובהם מניעת שעות נוספות, בידודם מעובדים אחרים והעברתם למעסיקים אחרים. על פי הנטען, הוא נהג בהם באלימות פיזית ומילולית באופן שיטתי, היכה אותם, דחף אותם, משך בבגדיהם, התיז עליהם מים, גידף ואיים עליהם. בחלק מהמקרים נהג לעברם באמצעות טרקטור או רכב, באופן שאילץ אותם לסטות מדרכם ולהימלט מחשש לפגיעה. עוד עולה מכתב האישום כי גרוס העסיק שתי עובדות זרות גם בעבודות משק בית וניקיון בביתו ובמשרדו, בניגוד להיתר. ביחס לאחת מהן נטען כי דרש ממנה גם להכין עבורו אוכל, לשטוף כלים ולעשות לו מסאז'. במהלך תקופת העסקתן ביצע בהן, על פי הנטען, מעשים מגונים תוך שימוש בכוח או הפעלת לחץ. כאשר אחת העובדות התנגדה למעשיו, הטיל עליה עבודות קשות יותר, וכאשר ביקשה לסיים את עבודתה, לא שילם לה את שכרה. לאחר שמידע בנוגע לגרוס נחקר על ידי מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, הכירה המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם בחטיבה החברתית במשרד המשפטים במתלוננים כקורבנות עבודת כפייה. בעקבות זאת הועבר התיק להמשך חקירה במחלק סע"ר בלהב 433 של משטרת ישראל. כתב האישום הוא תוצר של פעילות משולבת של החטיבה החברתית במשרד המשפטים, פרקליטות המדינה, רשות האוכלוסין וההגירה ומשטרת ישראל, במסגרת המאבק הממשלתי בתופעות של סחר בבני אדם, עבודת כפייה וניצול עובדים זרים. בין היתר במסגרת הפעילות הוענק סיוע לקורבנות וננקטו הליכים פליליים ואזרחיים, אשר הובילו, בין היתר, לשלילת היתרי העסקת העובדים הזרים של גרוס. במהלך שנת 2025 הוכרו 30 עובדים זרים כקורבנות סחר בבני אדם, לאחר שהועסקו בעבודות כפייה ובתנאי עבדות – פי שישה לעומת המצב לפני ה-7 באוקטובר (2023). עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי, פרקליט מחוז מרכז: "כתב האישום מתאר ניצול שיטתי של עובדים זרים שהיו תלויים במעסיקם לפרנסתם, למגוריהם ולשהייתם החוקית בישראל. הפרקליטות רואה בחומרה את ניצול התלות של הקורבנות בנאשם לצורך פגיעה בזכויותיהם, בגופם ובאוטונומיה שלהם ותמשיך לפעול בנחישות להגנה על עובדים מוחלשים ולמיצוי הדין עם מי שמנצלים את מצוקתם ואת פערי הכוחות מולם". עו"ד דינה דומיניץ, המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם בחטיבה החברתית, במשרד המשפטים: "המאבק בסחר בבני אדם ובעבדות המודרנית מתחיל בזיהוי הקורבנות, אך אינו מסתיים בכך. כתב האישום מבטא את הנחישות והמחויבות המשותפת שלנו להגן על מי שנמצאים במצבי פגיעות ולפעול נגד תופעות של ניצול. עובדים זרים מגיעים לישראל כדי לעבוד ולהתפרנס, והם זכאים ליחס אנושי, הוגן ומכבד. אנו מצפים מכלל המעסיקים לראות בעובדים בראש ובראשונה בני אדם, לפעול באחריות, לכבד את זכויותיהם ולוודא כי תנאי העסקתם עומדים בדרישות החוק. שמירה על זכויותיהם ועל כבודם של עובדים זרים ומניעת ניצולם היא אחריות משותפת של כלל הגורמים בחברה." כתב האישום מייחס לגרוס ריבוי עבירות של עבודת כפייה וכן ריבוי עבירות של מעשה מגונה תוך שימוש בכוח או הפעלת לחץ.

הודעה מטעם נציבות תלונות הציבור על שופטים חוות דעת: היבטים שונים בניהולו של פרוטוקול נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אשר קולה, פרסם היום (ג') חוות דעת חדשה באתר הנציבות: 'היבטים שונים בניהולו פרוטוקול'. בין היתר, חוות הדעת מבהירה כי מוטב למעט בפרקטיקה של קיום דיונים 'מחוץ לפרוטוקול' על מנת למנוע מצב של "חלל ראייתי" שעלול לפגוע ביכולת לברר בדיעבד מה התרחש בדיון וגם על מנת להגביר את השקיפות ואת אמון הציבור. חוות הדעת סוקרת את התלונות שהוגשו לנציבות בנושא ניהול פרוטוקול בשנים האחרונות ומוצגות בה החלטות בנושא מהשנה החולפת. בנציבות מציינים כי חוות הדעת הקודמת בנושא פורסמה בשנת 2007 על ידי הנציבה הראשונה. מאז חלו שינויים משמעותיים בחקיקה ובפסיקה, וניתנו החלטות משמעותיות בנושא על ידי הנציב. לנוכח התפתחויות אלה, ראה הנציב לנכון לרכז בחוות דעת אחת את עמדתה העדכנית של הנציבות בסוגיה מרכזית זו. חוות הדעת מתייחסת לשאלות כגון האם מותר לקיים דיון 'מחוץ לפרוטוקול', האם די בהסכמת הצדדים לניהול דיון כזה, מה חייב בית המשפט לתעד גם כאשר הדיון מוקלט וכיצד מתקנים פרוטוקול. בנוסף, חוות הדעת עוסקת בניהול הפרוטוקול בערכאות שונות – ובפרט בבית המשפט לתביעות קטנות – ובשלבי הדיון השונים, לרבות דיוניים מקדמיים, הצעות פשרה ושלב שמיעת הראיות. דגש מיוחד ניתן לפרקטיקה של קיום דיונים 'מחוץ לפרוטוקול': חוות הדעת מבהירה כי מוטב למעט בשימוש בפרקטיקה זו, כדי להבטיח שההתנהלות הדיונית תשוקף בפרוטוקול באופן מלא ומהימן ועל מנת למנוע מצב של "חלל ראייתי" שעלול לפגוע ביכולת לברר בדיעבד מה התרחש בדיון וגם על מנת להגביר את השקיפות ואת אמון הציבור. עוד נקבע כי אם מתקבלת החלטה לקיים דיון 'מחוץ לפרוטוקול', יש לתעד בפרוטוקול עצמו את ההחלטה, הסכמת הצדדים, ואת חילופי הדברים שקדמו לה. בנוסף, מובהר כי 'מחוץ לפרוטוקול' אין פירושו מחוץ לאולם בית המשפט או ללא תיעוד כלל, אלא לכל היותר הקלה באופן הרישום, כאשר החוק עדיין מחייב לתעד את עיקרי הדברים שנאמרו. חוות הדעת מזכירה גם החלטות נוספות של הנציב, ובהן החובה לתעד, גם במסגרת דיונים מוקלטים, את הסברי בית המשפט לצדדים ביחס להצעות פשרה או להוצאות אפשריות – מראשית הדיון ובאופן מלא – וכן את הדרישה כי קיום דיון 'מחוץ לפרוטוקול' ייעשה רק לאחר קבלת הסכמה מדעת של הצדדים ותוך תיעוד הסכמתם בפרוטוקול. פרסום חוות הדעת הוא חלק ממדיניות הנציבות להגברת השקיפות ולהנגשת עמדותיה לציבור ולציבור השופטים, מתוך מטרה לחזק את הוודאות הדיונית ואת אמון הציבור במערכת השפיטה.

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נגד קטין (16) מביתר עילית, המייחס לו עבירות של איומים ותקיפה ממניע גזעני וכן התעללות בבעלי חיים, במקביל הוגשה בקשת מעצר עד תום ההליכים. מכתב האישום, שהגיש עו"ד מסעד מסעד מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי במספר מועדים נכנס הקטין למתחם מגוריהם של המתלוננים בדרום הר חברון, הסתובב במקום כשהוא אוחז במקל מתכתי, הטיל עליהם אימה ואמר להם כי זו אינה אדמתם וכי עליהם לעזוב את המקום, וזאת, על פי הנטען, ממניע גזעני בשל היותם ערבים. עוד עולה מכתב האישום כי לפני כחודשיים הגיע הקטין למקום כשהוא רכוב על חמור, נכנס למתחם המגורים, דחף את אחת המתלוננות, תוך שידע כי מעשיו עלולים לגרום לפגיעה גם בקטין שאחז בה, וכן איים על נוכחים נוספים במקום. בנוסף, לאחר שיצא ממתחם המגורים והבחין בכלב השייך למתלוננים כשהוא קשור בחבל בחצר, ניסה, על פי הנטען, להכות את הכלב בחוזקה באמצעות צינור באזור ראשו ופלג גופו העליון. באחת הפעמים פגע הצינור בראשו של הכלב, שנפל ארצה והחל ליילל. כתב האישום מייחס לקטין עבירות של תקיפה סתם ממניע גזעני, איומים ממניע גזעני, ניסיון להיזק לבעל חיים ממניע לאומני והתעללות בבעלי חיים. התיק נחקר על ידי תחנת משטרת יהודה חברון. לתשומת ליבכם, אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטין. כמו כן, מאחר שמדובר בנאשם קטין, לא ניתן להעביר את כתב האישום או את בקשת המעצר בעניינו.

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע שני כתבי אישום נגד תושבי הדרום שביצעו עבירות מין בקטינים. מכתב האישום הראשון שהגישה עו"ד איילת קדוש, מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי הנאשם (17) תושב הנגב, ביצע מעשי אינוס באחיינו במספר הזדמנויות עת היה האחיין כבן 10 ובשני מועדים נוספים עת היה האחיין כבן 12. לנאשם יוחסו עבירות מין במשפחה (אינוס) מכתב האישום השני שהגיעה עו"ד נועה שוקר, מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי יחיא אבו עדיי (23) מרהט, ביצע מעשים מגונים בקטינה שטרם מלאו לה חמש. לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינים. כמו כן, תוכן כתבי האישום ובקשות המעצר, שהוגשו במקביל, אסורים בפרסום פרט לאמור בהודעה זו.

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד עדיאל אליהו מיכאל כהן (22) מפתח תקווה, לאחר שעל פי הנטען נכנס בכוח לדירתה של צעירה שאותה הכיר זמן קצר קודם לכן, ביצע בה עבירות מין ואנס אותה. מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד טלי קרת מפרקליטות מחוז מרכז, עולה כי לפני מספר שבועות יצאה המתלוננת בשעת לילה לטייל עם כלבה. כהן פגש אותה, החל לשוחח עמה והציע לה להתלוות אליו לגינה סמוכה. על פי כתב האישום, במהלך ההליכה שאל כהן את המתלוננת שאלות אישיות ובעלות אופי מיני, אחז בידה וחיבק אותה, אף לאחר שהבהירה כי אינה מעוניינת במגע עמו. בהמשך, לאחר ששחרר את הכלב מהרצועה, ביצע שיחה מהטלפון שלה לטלפון שלו, במטרה לשמור את מספרה. עוד עולה כי בהמשך ביקש כהן מהמתלוננת לשבת עמו על הדשא. לאחר שנענתה לבקשתו, אחז בה, משך אותה לעברו, אחז בחזהּ וניסה לנשקה. המתלוננת הבהירה כי אינה מעוניינת בו וסירבה להצעתו להגיע לדירתה. בהמשך ביקש כהן את כתובת מגוריה, ולאחר שחזרה לביתה התקשר אליה. לאחר שסירבה להיפגש עמו בדירה, סיפר לה כי הוא ניצול נובה, ובעקבות רחמיה הסכימה להיפגש עמו מתחת לבניין בלבד. על פי הנטען, כהן הגיע לקומת מגוריה עוד בטרם יצאה מהדירה. כאשר ניסתה לסגור את הדלת, הכניס את רגלו, מנע את סגירתה ונכנס לדירה בניגוד לרצונה. בהמשך גרר ספה למרפסת, הציב בריכה מתנפחת שהסתירה את המתרחש מהרחוב, ובהמשך אחז במותניה של המתלוננת והושיב אותה עליו, חרף התנגדותה. בהמשך ולמרות התנגדותה כפה עליה כהן מין אוראלי ואף אנס אותה. לאחר מכן התנצל כהן בפני המתלוננת ושאל אותה אם נהנתה. בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד קרת כי מעשיו של כהן ונסיבות ביצוע העבירות, כלפי נפגעת עבירה זרה, תוך התעלמות מאמירותיה החוזרות ונשנות כי אינה מעוניינת במעשים מצביעים על המסוכנות המובהקת הנשקפת ממנו. וכי הוא עלול לסכן את הציבור בכללותו ונשים בפרט. לנאשם יוחסו עבירות של אינוס ומעשה מגונה. לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננת כולל עיר מגוריה.

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע שני כתבי אישום נגד רן אמקייס (23), עומר אילל (24) ונהוראי חיימי, כל אחד על פי חלקו, בחטיפת אדם, באיומים עליו ובסחיטתו בשל חוב נטען. על פי כתבי האישום, שהגישה עו"ד הילה מלול מפרקליטות מחוז דרום, כשנה קודם לכן התקשר המתלונן עם חברו של אמקייס בעסקה למכירת רכב, אשר לא יצאה אל הפועל, מבלי שנותר חוב בין הצדדים. למרות זאת, כך נטען, דרש אמקייס מהמתלונן במספר הזדמנויות לשלם לו כסף, ובסמוך לאירוע דרש ממנו 10,000 ש"ח כדי "לסגור את הסיפור". לאחר שהמתלונן השיב כי אין ברשותו סכום זה, הציע לו אמקייס להגיע לבאר שבע לצורך קבלת הלוואה. על פי כתב האישום, כשהגיע המתלונן לבאר שבע אסף אותו אמקייס ברכב, ובמהלך הנסיעה הצטרף אליהם חיימי כשהוא אוחז בחפץ הנחזה לאקדח. השלושה נסעו לאזור סמוך לבית העלמין בבאר שבע, שם, על פי הנטען, הכה אמקייס את המתלונן, איים כי יהרוג אותו, ובהמשך היכה אותו באמצעות החפץ הנחזה לאקדח. כאשר המתלונן ניסה להימלט, רדף אחריו אמקייס כשהוא מכוון לעברו את החפץ. עוד עולה כי אמקייס וחיימי דרשו מהמתלונן למסור את הקוד לפתיחת הטלפון הנייד שלו, איימו עליו כי לא יוכל לעזוב עד שישלם את הכסף שלטענתם הוא חייב, ולאחר מכן הסיע אמקייס את המתלונן אל מחוץ לבאר שבע תוך שהוא ממשיך לאיים על חייו. בצומת תפרח הצליח המתלונן להימלט מהרכב, לאחר שפתח את הדלת בעת עצירה ברמזור, נמלט לתחנת אוטובוס סמוכה והזעיק את המשטרה באמצעות עובר אורח. על פי כתב האישום, לאחר התאונה שנגרמה במהלך הימלטותו של המתלונן, הגיע אילל למקום לבקשת אמקייס. בהמשך, לאחר שניידות המשטרה עזבו את המקום, חזר אילל לתחנת האוטובוס כשברשותו הטלפון הנייד של המתלונן, ועל פי הנטען איים עליו כי אם ברצונו לקבל את הטלפון בחזרה עליו לבטל את התלונה במשטרה. עוד נטען כי בהמשך מחק את תוכן המכשיר והשתמש בו. עוד מייחסת הפרקליטות לאמקייס ולאילל כי במהלך שהותם בתחנת המשטרה ניסו להניא את חיימי מלשתף פעולה בחקירה ומלמסור הודעה לחוקרים. התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב. כתב האישום מייחס לרן אמקייס עבירות של חטיפה לשם רצח או סחיטה, סחיטה באיומים, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הדחה בחקירה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. כתב אישום נפרד שהוגש נגד נהוראי חיימי מייחס לו עבירות של חטיפה לשם רצח או סחיטה, סחיטה באיומים ותקיפה הגורמת חבלה ממשית. לעומר אילל מיוחסות עבירות של הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט.

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב אשקלון (41), לאחר שביצע עבירות בבתו הקטינה במשך כחמש שנים, החל מהיותה בת 12.5. בנוסף, נהג באלימות כלפי בת זוגו וילדיו הקטינים. מכתב האישום, שהגישה עו"ד אירה ויימן קריקון מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי במהלך שנת 2021, לאחר שהנאשם שתה משקאות אלכוהוליים, נכנס בשעת לילה לחדרה של המתלוננת והחל לגעת בה. המתלוננת צעקה וקראה לאמה, ובתגובה הנאשם סטר לה. לאחר האירוע, בתדירות של פעם ביום או ביומיים, כאשר בני הבית היו מחוץ לבית או בשעות הלילה, נהג הנאשם לגשת אל המתלוננת, לעיתים כשהוא ערום ולגעת בה ולעיתים אף אונן בפניה. בחלק מההזדמנויות הציע הנאשם למתלוננת כי ייתן לה 100 ₪ אם תבצע בו מין אוראלי, אך המתלוננת סירבה. זמן קצר לאחר שמלאו למתלוננת 15 שנים, כאשר שהו השניים לבדם בדירה, אנס הנאשם את המתלוננת. לאחר מכן נהג לאנוס אותה בתדירות של פעם או פעמיים בשבוע. לעיתים קרובות התנגדה המתלוננת למעשיו, ובתגובה הכה אותה הנאשם באגרופיו בגופה וסטר לה, עד שהפסיקה להתנגד. בחלק מהמקרים גרם לה לחבלות בגופה. בנוסף, במהלך חלק מהתקופה הרלוונטית נהג הנאשם להטריד מינית את המתלוננת באמצעות הודעות ווטסאפ שכללו הצעות והתייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני. באחת הפעמים איים עליה כי ישלח לבן זוגה תמונת ערום שלה (שנערכה באמצעות טכנולוגיית AI ) תוך שיציין: "אחי יש לך בחורה מעולה, מזת טוב". בנוסף, איים כי יפרסם את התמונה "בכל אשקלון" ו"יעשה אותה שרטה". כמו כן במועדים שונים הנאשם תקף את שני ילדיו הקטינים (2013 ו 2019) ואת בת הזוג. לנאשם יוחסו עבירות מין במשפחה (אינוס), עבירת מין במשפחה (מעשה מגונה), הטרדה מינית, איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות (בת זוג), תקיפה בנסיבות מחמירות (קטין) ותקיפת קטין. במקביל הגישה הפרקליטות בקשת מעצר עד תום ההליכים. התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אשקלון. לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננת, כולל שם הנאשם. בנוסף, בהתאם להחלטת בית המשפט אין לפרסם כל פרט מתוכן כתב האישום ובקשת המעצר פרט לאמור בהודעה זו.

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד האני אלאטרש (29), ספיאן אטרש (23) וסאלם אלקשחר (54) מהנגב, לאחר שגבו דמי חסות מהמועצה האזורית אל קסום, במסווה של שירותי שמירה שלא בוצעו בפועל. מכתב האישום, שהגישה עו"ד שיראל פרג'ון מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בשנים האחרונות סבלה המועצה האזורית אל קסום מאירועי פגיעה חוזרים ברכוש, ובשל כך התקשרה עם חברות שמירה שונות לצורך אבטחת מוסדות החינוך ומשרדי המועצה. על פי כתב האישום, בין השנים 2022–2025 הועסקו הנאשמים כשומרים באמצעות חברת שמירה שסיפקה שירותים למועצה. בתחילת שנת 2025 גילה קב"ט המועצה, במסגרת ביקורות שערך, כי הנאשמים אינם מתייצבים באופן שיטתי למשמרותיהם, אף שהם ממשיכים לקבל שכר. עוד עולה מכתב האישום כי חרף ניסיונותיו להביא להפסקת התשלומים, הרגיש קב"ט המועצה כי הוא אינו יכול להפסיק את העסקתם של הנאשמים, בין היתר על רקע אירועי הפגיעה ברכוש במבני המועצה. בשל כך, כך נטען, המשיך לאשר את התשלומים, ואף ציין על גבי מסמכי האישור את המילים "פרוטקשן" ו-"סחיטה באיומים". בנוסף, הנאשמים ניצלו את מצוקת מקבלי ההחלטות במועצה וקיבלו באופן שיטתי ומתמשך תשלומים שהוצגו כתשלומים לגיטימיים עבור שירותי שמירה, אף שלפי הנטען לא ביצעו את עבודתם. סכום התשלומים הכולל המיוחס לנאשמים עומד על למעלה מ-126 אלף ש"ח. בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד פרג'ון הנאשמים פעלו בשיטתיות מול המועצה, והכל כדי לגבות דמי חסות תוך ניצול מצוקתה וחששה לפגיעה חמורה יותר ברכושה. הם גבו דמי חסות עבור ''שירותי שמירה'' שכלל לא התקיימו, באמצעות קבלת משכורת חודשית על עבודה שלא ביצעו. כתב האישום מייחס לשלושת הנאשמים עבירות של גביית דמי חסות. התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב.

הודעה מטעם הפרקליטות: פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תשעה כתבי אישום נגד 15 נאשמים, בגין עבירות סחר בנשק, נשיאת נשק ועבירות סמים, בעקבות פעילות ממושכת של סוכן סמוי שהופעל על ידי משטרת ישראל. מכתבי האישום, שהגישה עו"ד הדס עמר מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בין ינואר 2025 ליוני 2026 הופעל הסוכן הסמוי לצורך איסוף ראיות נגד חשודים שעסקו בסחר בכלי נשק ובסמים. במסגרת פעילותו יצר הסוכן קשר עם הנאשמים, ניהל עמם משא ומתן וביצע עסקאות מבוקרות לרכישת כלי נשק וסמים. על פי כתבי האישום, במהלך פעילות הסוכן נמכרו לו, בין היתר, אקדחים מסוג ברטה, גלוק, טאורוס וסטאר, וכן הוצעו לו רובי M-16 רובה קלצ'ניקוב, מטעני חבלה ואמצעי לחימה נוספים. בחלק מהמקרים שלחו הנאשמים לסוכן תמונות וסרטונים של כלי הנשק, תיאמו עמו את מחיר העסקה ומקום ביצועה, והעבירו לו את כלי הנשק תמורת עשרות אלפי שקלים. באחת העסקאות, כך נטען, נמכרו לסוכן שני אקדחים מסוג ברטה תמורת 44 אלף ש"ח. בעסקה אחרת נמכרו לו שני אקדחים מסוג טאורוס, מחסניות ואביזרים נוספים תמורת 42 אלף ש"ח. במקרה נוסף נמכרו לסוכן שני אקדחים מסוג גלוק תמורת 54 אלף ש"ח, ואקדח גלוק נוסף נמכר לו תמורת 27 אלף ש"ח. מכתבי האישום עולה כי המחירים שנדרשו עבור אקדחים נעו בדרך כלל בין 21 אלף ל-37 אלף ש"ח לכלי נשק. עבור רובה קלצ'ניקוב התבקש הסוכן לשלם 35 אלף ש"ח, ואילו רובי M-16 הוצעו לו במחירים שנעו בין 45 אלף ל-95 אלף ש"ח. עוד עולה מכתבי האישום כי אחד הנאשמים הציע לסוכן מטען חבלה מסוג C4, המופעל באמצעות שלט או טלפון, תמורת 5,000 ש"ח לכל קילוגרם. נאשמים נוספים הציעו לסוכן מטען צינור, רימוני הלם ואמצעי לחימה נוספים. במסגרת פעילות הסוכן נחשפו גם עסקאות סמים. בין היתר, נוהל משא ומתן לרכישת קוקאין במחירים שנעו בין 120 ל-190 ש"ח לגרם. באחד המקרים סוכמה עסקה לרכישת 100 גרם קוקאין תמורת 190 ש"ח לגרם. במקרה אחר סיכם הסוכן על עסקת חליפין, שבמסגרתה יעביר רכב מסוג באגי ובתמורה יקבל רובה ו-150 גרם קוקאין (בפועל הסוכן לא קיבל חלק מהתמורה). בבקשות המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד עמר כי מעשי הנאשמים מלמדים על מסוכנות ממשית ועל נגישות משמעותית למאגרי נשק בלתי חוקי, ובעניינם של חלק מהנאשמים גם לסמים. עוד צוין כי דרך התנהלותם מלמדת על מעורבות עמוקה בעולם הסחר הבלתי חוקי בנשק ובסמים. לנאשמים צבי וייס (29) עין יהב; מחמד אבו טהה (28) רהט; גאסן אבו טאהא (25) באר שבע; עאמר אבו הוידי טלאלקה (21) משגב שלום; סאלח חושיה (19) ירושלים; עאטף אחבניאן (21) חורה; סאלח אחבינאן (23) חורה; אדיר חסן 25) מבאר שבע; איתי סנקר (38) ערד; אופק ממן (29) דימונה; טלאל אלוג' (34) שבט ג'נאביב יוחסו כל אחד על פי חלקו עבירות של סחר בנשק, נשיאת נשק, ניסיון לעסקה אחרת בנשק. למוראד אעסם (35) תל שבע; ראשד טראבין (26) משבט תארבין; יאסר אלעלווין אבו רקייק (19) תל שבע וראמי חואג'רי (40) באר שבע יוחסו מלבד עבירות הנשק גם עבירות סמים. במסגרת הפרשה הוגש שני כתבי אישום נוספים לבית משפט השלום בבאר שבע. במסגרת כתבי האישום מייחסת עו"ד עמר לתאופיק עודה (40), אמיר עודה (30) מאילת וחסן מחרום (42) מאבו סנאן עבירות סמים. התיק נחקר על ידי יחידת אתגר להב 433 במשטרת ישראל.